# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/1/

כי כל אדם צריך לעסק בתקון הבריאה, כי הכל צריך תקון, כי אף־על־פי שהשם־יתברך כבר ברא את כל הבריאה, אבל הכל נברא מחסר תקון, כידוע, כי הכל נברא בשביל האדם, שהוא איש הישראלי, שהוא יעסק בתקון הבריאה ויהיה נחשב כאלו הוציא את הבריאה מכח אל הפעל, כפי תקון מעשיו על־פי התורה הקדושה, שבשביל זה נברא הכל, כי כל הבריאה בגין דישתמודעין ליה (זהר בא מב.), כדי שיכירו וידעו אותו יתברך על כל דבר ודבר של הבריאה, וכל זמן שאין אדם לעסק בזה - אזי נחשב כל הבריאה לתהו ובהו, ועל זה נאמר (ישעיה מה, יח): "לא תהו בראה לשבת יצרה", שיהיה העולם מישב מבני דעה היודעים ומכירים את רבונם על־ידי כל פרטי הבריאה. וזה בחינת כלל התורה והמצוות, שבשביל זה נברא הכל, כי כפי המצוה שמקים איש הישראלי - כמו כן הוא מוציא חלק מהבריאה מכח אל הפעל. למשל, כשמקים מצות ציצית, אזי לפי הקדשה והטהרה וידיעת אלקותו יתברך שממשיך על־ידי קדשת מצות ציצית, כמו כן הוא מתקן חלק מהבריאה ונחשב כאלו עתה הוציא זה החלק מהבריאה מכח אל הפעל, וכן בשארי כל המצוות.

ועל־כן היה כל העולם תלוי עד ששה בסיון שקבלו ישראל את התורה, כמו שכתוב (תהלים עה, ד): "נמגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת פח.) מקרא זה על מתן תורה, שאז נתבסס ונתקים העולם, כי קדם קבלת התורה נחשב כל העולם לתהו ובהו וכאלו עדין לא נברא כלל.