# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/12/

וזה בחינת טבילת מקוה, שעל־ידי־זה כל הטמאים יוצאין מטמאה לטהרה, כי כל הטמאות שהם בחינת עברות, שעל ידם שורה רוח הטמאה, חס ושלום, כלם נמשכין על־ידי פגם התפתחות הידים, שהוא בחינת פגם מוציא מכח אל הפעל דקדשה, פגם בחינת פי שנים הנ"ל, כמובן ומבאר בהתורה הנ"ל, כי על־ידי כל עברה, חס ושלום, נסתלק הרוח חיים דלתתא, ונתעלם למעלה וחוזר ונתעלם הפעל בהכח בבחינת הסתרה, ואזי שורה עליו בחינת רוח הטמאה, שהיא בחינת חיות שנפרד משרשו מבחינת רוח דלעלא, בחינת (משלי טז, כח): "נרגן מפריד אלוף", שהוא בחינת חיות דסטרא אחרא שנמשך דרך העלמה והסתר, שזה החיות הוא בחינת מיתה, בחינת 'רשעים בחייהם קרויים מתים' (ברכות יח:).

ועל־כן התקון על־ידי טבילת מקוה מים, כי מאחר שנטמא ונסתלק החיות מהפעל ונסתר ונתעלם בהכח כנ"ל, הוא צריך לחזר ולעלות לתחלת השרש, לבחינת הכח, לבחינת הרוח דלעלא - לחזר ולפתח שם הפתח דקדשה, בחינת התפתחות הידים הנ"ל, לחזר ולהוציא מחדש מכח אל הפעל, שזהו בחינת תשובה, שהוא בחינת פתח חרטה, שצריך לחזר לשרשו, לחזר ולהמשיך בחינת התפתחות הידים הנ"ל.

וזהו בחינת מקוה מים, כי שם "רוח אלקים מרחפת על פני המים" – דא רוחו של משיח (זהר וישב קצב:), שהוא תכלית שרש כל הרוחות והנפשות והחיות של כל באי עולם, שמשם עקר המשכת החיות דקדשה מהכח אל הפעל, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, ועל כן הוא "מרחף על פני המים", כי מים הוא בבחינת כח נגד כלל הבריאה, כי גם בהבריאה בעצמה יש בחינת כח ופעל כנ"ל, ומים הם בבחינת כח נגד כלל הבריאה, כי מתחלה היה העולם מים במים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א), ואז היה כל העולם וכל אשר בו בכח בתוך המים, ושם היה רוח אלקים, שהוא רוח של משיח - מרחפת, שהוא כלל כל הרוחות והחיות דלעלא ולתתא של כל באי עולם, ואחר־כך יצא הכל מכח אל הפעל, ועל־כן הטמא שנטמא שהוא על־ידי שנסתלק ממנו החיות בחינת פעל, ונתעלם בבחינת הכח - הוא צריך לטבל במים כדי לחזר לשרשו - לשרש הרוח דלעלא, בחינת כח העליון, כדי לחזר ולהתבטל שם, כדי לחזר להוציא משם מחדש מכח אל הפעל, שיהיה נמשך עליו רוח חיים דקדשה מבחינת רוח דלעלא, שהוא בחינת רוח אלקים - רוחו של משיח, המרחף על פני המים, שמשם כל הטהרות והקדשות, כי עקר הטהרה והקדשה נמשכת על־ידי בחינת מוציא מכח אל הפעל דקדשה, כנ"ל.

וזה שכתוב (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם" וכו', הינו בחינת מקוה מים של ישראל שהוא בחינת מים טהורים המטהרים מכל הטמאות ומכל הגלולים – על־ידי־זה (שם פסוקים כו־כז): "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם וכו', ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו" וכו', כי על־ידי מים טהורים בחינת טבילת מקוה של ישראל, על־ידי־זה נמשך בחינת רוח חדשה, שהוא בחינת פי שנים הנ"ל, שממשיכין תוספות חיות דקדשה מהרוח דלעלא מבחינה גבה מאד כנ"ל, שעל־ידי־זה נטהרין מכל העוונות ומכל הטמאות, כי זה עקר תקון התשובה, כנ"ל.