# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/13/

וזהו בחינת טבילת כלים, שנלמד מטבילת כלי מדין (עבודה־זרה עה:). כי כלים של אכילה היוצאים מרשות עכו"ם, מרשות הסטרא־אחרא - צריכין טבילה במקוה מים, כי אכילת ישראל קדש, כי על־ידי האכילה ממשיכין החיות. ועל־כן צריכין לאכל בקדשה על־פי התורה, כמו שכתוב (תהלים מ, ט): "ותורתך בתוך מעי", ופרש רש"י: 'כל מאכלי על־פי תורתך' - כדי להמשיך החיות הנמשך על־ידי האכילה להמשיכו בקדשה ובטהרה, להמשיך החיות מהרוח דלעלא להרוח דלתתא, בבחינת 'מוציא מכח אל הפעל' הנ"ל.

ועל־כן אסור לאכל מכלי העכו"ם שהם טמאים לאכילת ישראל, כי החיות שמקבלין מלמעלה - עקר היגיעה להמשיך החיות בקדשה הוא בענין תקון הכלים, כי אי אפשר לקבל ולהמשיך החיות מלמעלה למטה, כי־אם כפי תקון הכלים שזהו בחינת כל עבודות התורה והמצוות, שעל־ידי־זה עושין כלים קדושים לקבל ולהמשיך החיות בהדרגה ובמדה כראוי. ועל־כן אכילת ישראל, שעל־ידי־זה ממשיכין החיות מלמעלה למטה, צריכה להיות בכלים טהורים. ועל־כן כלי עכו"ם הם טמאים לאכילת ישראל, כי כלי עכו"ם הם בבחינת "בארת נשברים אשר לא יכלו המים" (ירמיה ב, יג) - שאינם יכולין להמשיך מימי הדעת מרוח אלקים דלעלא לתתא. ועל־כן אסור לישראל עם קדוש לאכל בהם עד שיטבלו אותם במימי המקוה הקדושה, שעל־ידי־זה חוזרים ונכללים ברוח אלקים המרחפת על פני המים, שעל־ידי־זה נמשך עליהם רוח חדשה, רוח טהרה וקדשה, שעל־ידי־זה יכולים לאכל בהם מאכל ישראל, להמשיך חיות דקדשה על ידו מהרוח דלעלא להרוח דלתתא, שזה עקר החיות האמתי וכנ"ל.