# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/16/

ועל־כן ביותר צריכין לטבל לטמאת קרי, כי אפלו אחר החרבן, שבטלה הטהרה, מחמת שאין לנו אפר פרה, אף־על־פי־כן צריכין לטבל לקריו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כא:), שכל הטמאים צריכין לטבל לקרי, כי עקר הפגם הגדול מכל הפגמים הוא פגם הברית, כי על־ידי־זה הוא פוגם ביותר בבחינת פי שנים הנ"ל, שהוא בחינת מוציא מכח אל הפעל, כי כל מעשה האדם לטוב או להפך, חס ושלום, הוא על־ידי המשכת החיים, שממשיך בכל פעם, וכשהוא עושה איזה מצוה עם חיותו, אזי הוא ממשיך על עצמו איזה תוספות רוח חיים מלעלא, בבחינת פי שנים כנ"ל, בבחינת (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים" וכו' וכנ"ל, ולהפך, חס ושלום, כשעושה איזה עברה אזי מסלק חיותו ונמשך עליו חיות דסטרא־אחרא וכנ"ל, והכל כפי המצוה והעברה וכפי מה שעושה אותה, כי כשעושה מצוה גדולה ועושה אותה בכח גדול ובמסירות נפש, נמשך עליו הרוח חיים דלעלא בתוספות מרבה יותר. ואם עושה אותה בקטנות - נמשך עליו גם הרוח חיים כפי עשיתו, כי הכל לפי החשבון, וכן להפך בענין עשית העברה, חס ושלום.

וכל העברות הם על־ידי התגברות התאוה, ועקר התגברות התאוה היא בתאוה זאת של משגל, ששם נתעוררין כל החיות והכחות של כל האיברים, וזה נמשך מחמת שבקדשה צריכין על־ידי־זה להמשיך קיום העולם מדור לדור, להמשיך נשמות הנולדים על־ידי־זה, והנשמה צריכין להמשיך ממקום גבה מאד, כי נשמת הולד נמשך על־ידי התעוררות זווג ויחוד עליון שנתעורר על־ידי זווג תחתון, שעל־ידי־זה מקבל כל בחינה מבחינה הגבה ממנה והגבה מהגבה עוד וכו' - עד שממשיכין החיות והנשמה הנמשך על הטפה שממנו ההולדה, כמובן בכתבים. ועל־כן הברית קדש נקרא "יוסף", שהיה בכור שנוטל פי שנים, כי צריך להמשיך החיות מגבה מעל גבה, מבחינת הרוח חיים דלעלא מתחלת השרש העליון, שכל זה הוא בחינת פי שנים, כנ"ל.

"ואת זה לעמת זה עשה האלקים", ועל־כן מתעוררין כנגד זה כל הסטרין אחרנין, שכנגד כל המדרגות דקדשה, ומזה בא התגברות תאוה זאת, וכשאינו מתגבר כראוי, עד שבא, חס ושלום, לידי טמאת קרי, אזי זאת הטמאה גדולה ביותר, מחמת שעל־ידי־זה נפגם ביותר חיותו בכל המדרגות, מחמת שבתאוה זאת נמשך ביותר עצם החיות שבכל האיברים עם כל הכחות שבנפשו.

ועל־כן אפלו כשהוא בהתר, ואפלו אם הוא קדוש וטהור גם־כן הוא צריך טבילה, אפלו כשמקים המצוה בקדשה ובטהרה, כי בהכרח שימשך עליו איזה אחיזת הטמאה מחטא אדם הראשון, שנאחז ביותר בענין זה, ועל־כן תקן עזרא טבילה לבעלי קריין קדם שיעסקו בתורה ובתפלה (ברכות כב:), כי עקר הסתלקות הרוח חיים ביותר הוא על־ידי טמאת קרי, מחמת שעל־ידי־זה מוציא חיותו ביותר, ועל־כן הוא צריך טבילה ביותר, כי על־ידי הטבילה, חוזר וממשיך הרוח חיים מהכח אל הפעל וכנ"ל.