# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/17/

ועל־כן כל המניעות להתקרב אל הקדשה הוא על־ידי פגם טמאת קרי, וזה שפרש רש"י בפרשת בחקותי (ויקרא כו, כא): "קרי" לשון מניעה וכו', כי משם כל המניעות, בפרט להתקרב לצדיק האמת שעל ידו עקר התקון. וזה שסים בסוף התוכחה (ויקרא כו, מ): "והתודו את עונם וכו', ואף אשר הלכו עמי בקרי וכו', או אז יכנע לבבם הערל וכו', וזכרתי את בריתי יעקוב" וכו', שהם זכות שוכני עפר, כי עקר כל צרות ישראל, רחמנא לצלן, וכל הגליות הם על־ידי פגם עוון זה, ועקר התקון על־ידי צדיקים שוכני עפר, שגדולים במיתתן יותר מבחייהם, שגומרים אחר הסתלקותם תקון עוון זה, שזה עקר התקון של נפשות ישראל וכנ"ל.

וזהו ואף אשר הלכו עמי בקרי, אף אני אלך עמם בקרי - הינו שמחמת פגם קרי, רחמנא לצלן, 'אף אני אלך עמם בקרי' – שאזמין להם מניעות עצומות שנקראים "קרי", כפרוש רש"י הנ"ל, וזהו: והבאתי אותם בארצות אויביהם - הינו שיתגברו נגדם האויבים והשונאים, שמהם כל המניעות. ועקר התקון לשבר המניעות והאויבים הוא על־ידי הרצון והחשק כנ"ל, וזהו והם ירצו את עונם - שיהפכו העונות שמהם כל המניעות יהפכו אותם לרצון, ועל־ידי־זה וזכרתי את בריתי יעקוב וכו' - שיזכר ויעורר השם־יתברך את הצדיקים הגדולים שוכני עפר, כי עקר התקון על ידם וכנ"ל.