# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/2/

וזהו בחינת (בראשית ב, ד): "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יב, ט): 'באברהם'. כי רק כשבא אברהם אבינו לעולם, שממנו התחיל המשכת דרך התורה בעולם, אז דיקא נאמר: "בהבראם". כי מאז מתחיל הבריאה כאלו אז נברא העולם. וכן אמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה לו, ד) על פסוק (ישעיה מג, א): "בראך יעקב" – 'עולמי, עולמי, מי בראך? יעקב בראך', שהם כלל ישראל, שכל אחד מישראל כפי קדשתו כפי קיומו את התורה, כמו כן נחשב כאלו הוא ברא את העולם, ונחשב שהוא מוציא מכח אל הפעל את הבריאה כפי מדרגתו.

כי עקר תקון הבריאה, עקר בחינת מוציא מכח אל הפעל, הוא להוציא הדעת והשכל דקדשה מכח אל הפעל, כמו שכתוב במקום אחר, שיש שכל בכח ויש שכל בפעל (סימן כה). ועקר השלמות להוציא השכל האמתי דקדשה מכח אל הפעל - לגלות אלקותו בעולם, שזה עקר תקון הבריאה וקיומו, כי "כלם בחכמה עשית" (תהלים קד, כד), כי עקר שלמות כל פעלה הוא - שידע מי פעלו ועשאו, שיתקים: 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' וכו', וכמו שכתוב (ישעיה מא, ד): "מי פעל ועשה קרא הדרות מראש" וכו'.