# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/27/

וזה שבקש דוד (תהלים סח, ב): יקום אלקים יפוצו אויביו וכו' - שמבקש על מפלת האויבים והשונאים שהם המונעים, ומתפלל שם הרבה על זה, ובתוך תפלתו מזכיר חסדי המקום ברוך הוא, שזכה אותנו בקבלת התורה, כמו שמדבר שם כל המזמור מזה: עלית למרום שבית שבי וכו', וזה שנאמר שם: עוזה אלקים זו פעלת לנו - פעלת דיקא, שכבר הוצאת מכח אל הפעל כל הבריאה על־ידי קבלת התורה בדורו של משה, כן גם עתה תרחם עלינו ותתן לנו עזות דקדשה, שנזכה להתגבר על כל השונאים בעזות דקדשה וברצון חזק עד שנזכה לשבר ולבטל כל השונאים, שהם המונעים וכנ"ל.

וזה שהזכיר תחלה גדל זכות ישראל ועצם מסירת נפשם על הים, שהאמינו בה' ובמשה עבדו וקפצו לתוך הים, כמו שכתוב שם: שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם, וכמו שפרש רש"י שם, שבנימין ירד תחלה לתוך הים ושרי יהודה התקנאו בהם, ועל־ידי־זה זכו למלוכה (מכילתא בשלח ה).

וזהו: צוה אלקיך עזך - הינו שעל־ידי גדל רצונם החזק במסירת נפש כזה - זכו לשבר מניעות כאלה, שנבקע הים לפניהם והשיגו מה שהשיגו אז, עד שזכו לקבלת התורה ונתחזקו בעז ותעצומות כזה, בחינת "ה' עז לעמו יתן", שזהו פרוש צוה אלקיך עזך, כמובן בפרוש רש"י שם. על־כן אנו מבקשים, שעתה גם עתה תרחם עלינו ותתן לנו כח להתגבר ברצון חזק, עד שנזכה לשבר כל השונאים שהם המונעים המשתטחים כמו מימי הים ממש. וזהו עוזה אלקים זו פעלת לנו וכנ"ל.