# מב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/42/

ועל־כן גם קדם התפלה צריכין לטל ידיו במים, והעקר בבקר כשקמים מהשנה, כי השנה של לילה וחשך שהוא בחינת מניעות, שצריכין לשברם על־ידי גדל החשק וכו' כנ"ל, ואחר־כך כשקמים מהשנה צריכין לטהר עצמן מהזהמא של הרוח רעה, שמשם כל המניעות ששורה על הידים ביותר, מחמת שעל ידם עקר תקון בחינת מוציא מכח אל הפעל, על־כן צריכין לטהר הידים דיקא במים וכנ"ל, ועל־ידי־זה יכולין להתפלל, שעל־ידי־זה עקר בחינת מוציא מכח אל הפעל שהוא על־ידי הדבור של התפלה (כמבאר בהתורה הנ"ל, ובהתורה ל"א - 'אית לן בירא' וכו').

וזהו שאמרו ר בותינו ז"ל (ברכות טו.): 'כל הנפנה ונוטל ידיו וקורא קריאת שמע ומתפלל' וכו' ומסיק, כאלו טבל, כי נטילת ידים הוא בחינת טבילה במקוה וכנ"ל. ועין בהתורה הנ"ל (אות ב), מה שכתב על פסוק (תהלים פח, ו): "והמה מידך נגזרו", וכן מה שכתוב שם על מאמר רבותינו, ז"ל: ואין אתה בא לידי עברה, 'לידי' דיקא וכו', כי עקר בחינת מוציא מכח אל הפעל לטוב או להפך, חס ושלום, תלוי בידים, שעל ידם יצאה כל הבריאה מכח אל הפעל, בבחינת "אף ידי יסדה ארץ" וכו'. ועל־כן עקר הטהרה בידים וכנ"ל.