# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/64/8/

וזה בחינת (משלי לא, כא): "לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים". ודרשו רבותינו ז"ל (תנחומא ראה יג): 'לשון שנים', הינו שעקר התקון על־ידי בחינת פי שנים הנ"ל. וזה בחינת (שם לא, יד): "ממרחק תביא לחמה", שעקר התקון צריכין לקבל ממרחק - מבחינה הגבה ורחוקה ממנו מאד, וכל מה שקלקל יותר הוא צריך לקבל התקון מבחינה הגבה ורחוקה יותר ויותר. ועל־כן אי אפשר להתתקן כי־אם על־ידי הצדיק הגדול במעלה יותר, וכל מה שהוא חולה ביותר - הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שכתוב בהתורה 'מישרא' (סימן ל), כי צריכין לזה רבי גדול שיהיה צדיק וחכם בחכמה אמתית במעלה מפלגת ועצומה מאד מאד, שידע איך להמשיך תקונו מבחינה גבה ורחוקה מאד, באפן שיוכל לתקן מקלקל כמותו. וזהו בחינת "מרחוק ה' נראה לי" (ירמיה לא, ב), 'מרחוק' דיקא וכנ"ל. וזהו בחינת (תהלים קלט, ב): "אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק".

וזה בחינת (שופטים ה, ג): "אנכי לה' אנכי אשירה", ופרש רש"י: 'אנכי אנכי כפול, שמעתי מדרש אגדה (שופטים רמז מז): קפח הקדוש־ברוך־הוא שכר תבור וכרמל וכו', אמר להם הקדוש־ברוך־הוא, סוף שאני פורע לכם כפלים, נאמר בסיני (שמות כ, ב): "אנכי ה' אלקיך", בתבור "יאמר אנכי אנכי" וכו', ובכרמל יאמר כפול (מלכים־א ח, ס): "ה' הוא האלקים" וכו', כי דבורה הנביאה החזירה את ישראל בתשובה, שעל־ידי־זה היתה תשועתם אז, כמו שכתוב שם תחלה (שופטים ה, ב): "בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם" וכו', ופרש רש"י: 'בהתנדב לבם לתשובה' וכו', ועל־כן אמרה אחר־כך בשירתה: אנכי אנכי – כפול בחינת פי שנים הנ"ל, כי עקר תקון התשובה הוא על־ידי בחינת פי שנים כנ"ל, וכן אליהו שהיה צריך להחזיר את ישראל בתשובה, לבטל העבודה־זרה ולהודיעם כי ה' הוא האלקים, על־כן היה עקר התקון על־ידי שהמשיך בחינת פי שנים, בחינת ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים שתי פעמים.

וזה (דברים לב, לו): "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" וכו' - שנאמר על ימינו אלה, על סוף הגלות האחרון המר הזה, שהצרות מתחדשות מאד, רחמנא לצלן, ואין מי יעמד בעדינו וכו', ואין לנו על מי להשען כי־אם על אבינו שבשמים, ועל כח זכות הצדיקים שוכני עפר כנ"ל. וזהו שסים שם (פסוק לט): "ראו עתה כי אני אני הוא", אני אני דיקא שתי פעמים אני, בחינת פי שנים הנ"ל, וזהו גם־כן בחינת (ישעיה מג, כה): "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני" וכו', שתי פעמים 'אנכי' וכנ"ל, כי מחילת עוונות שהוא עקר ישועת ישראל, הוא על־ידי בחינת פי שנים וכנ"ל.

וזה בחינת שתי הלחם של שבועות, וזה בחינת משנה לחם של שבת, וזה בחינת "לכן בארצכם משנה יירשו" (שם סא, ז). וזהו בחינת (איוב יא, ו): "כי כפלים לתושיה", כי הצדיק זוכה תמיד לבחינת פי שנים, כי אף־על־פי שזה המקרא (מלכים־ב ט, ט): "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" נאמר על התלמיד, וכמו שפרש הענין אדמו"ר ז"ל, בהתורה הנ"ל, שעל־ידי הסתלקות הצדיק באיזה בחינה מקבל התלמיד בחינת פי שנים וכנ"ל, אף־על־פי־כן בודאי גם הצדיק בעצמו זוכה אז לבחינת פי שנים בבחינה גבה ונשגבה מאד, כי הוא עולה ונסתלק למדרגה גבה יותר ויותר שהוא בחינת פי שנים ממש נגד המדרגה שבתחלה, רק שגם התלמיד מקבל איזה הארת פי שנים ברוחו של רבו שנקרא פי שנים נגד רוח רבו שבתחלה, כמו שמבאר שם, אבל עקר פי שנים זוכה רבו בשלמות בכל פעם, ועל־ידי־זה ממשיך תקונים נפלאים לכל המקרבים אליו, על־ידי שמאיר עליהם גם־כן בחינת הארת פי שנים, שעל־ידי־זה עקר תקונם. כי אי אפשר לתקנם על־ידי השגות נמוכות כי־אם על־ידי הארות והשגות עצומות שהם בחינת "פי שנים", וכנ"ל.