# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1116/62/4/

וזה שהזהירה התורה (דברים ז, ב): "ולא תחנם" - לא תתן להם חן, שאסור לומר, כמה נאה עכו"ם זה וכו' (עבודה־זרה כ.). כי אסור לפאר אותם בשום דבר, כי עקר ההתפארות והגונין הוא רק אצל ישראל, בחינת "ישראל אשר בך אתפאר". וכשמפארין ומשבחין את ישראל ומגדילין ומחבבין החן וההנהגות של ישראל - עם קדוש הנבחר מכל העמים, על־ידי־זה נתגלין הגונין וההתפארות של ישראל. ועל־ידי התגלות הגונין שהיא התגלות גדלת הבורא יתברך, על־ידי־זה עקר הכנעת המדמה, כמבאר שם במאמר הנ"ל, שעקר הכנעת המדמה הוא על־ידי התגלות גדלת הבורא יתברך שהוא על־ידי התגלות הגונין.

וזה שכתב רבנו ז"ל (אות ה), שעל־ידי השמחה ששמחין על שזכה להיות מזרע ישראל ולהתקרב לצדיקים אמתיים, על־ידי־זה משברין המדמה, שהם המניעות שבכל מדרגה שבקדשה וכו', עין שם. כי על־ידי שמשמח עצמו בשמחת ישראל על שזכה להיות מזרע ישראל, על־ידי־זה נתגלה החן וההתפארות והגונין של ישראל, שזהו עקר גדלת הבורא יתברך. ועל־ידי התגלות גדלת הבורא, על־ידי־זה נכנעין המניעות שהם כח המדמה, כי באמת אינם מניעות כלל, רק שהם נדמים למניעות עד שקשה לשברם. אבל על־ידי שמפארין ומשבחין ומחבבין החן והחשיבות וההתפארות של ישראל ומשמחין עצמן בזה שלא עשני גוי, על־ידי־זה נתגלין ההתפארות של ישראל, בחינת "ישראל אשר בך אתפאר", שהם הגונין עלאין, שהם גדלת הבורא יתברך, שעל־ידי־זה עקר הכנעת המדמה, כנ"ל.