# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1116/62/7/

וזה בחינת (שמות ל, יב): כי תשא את ראש בני ישראל - 'כי תשא' דיקא, בחינת נשיאת ראש, דהינו כשעולין מדרגא לדרגא ורוצין לנשא את ישראל שיעלו מדרגא לדרגא, אזי ונתנו איש כפר נפשו - הינו צדקה, שעל־ידי־זה מכניעין המניעות שבכל דרגא שהם באין על־ידי המדמה, כנ"ל. ואז ולא יהיה בהם נגף וכו' - שעל־ידי־זה שנתגלין הגונין על־ידי השקלים, על־ידי־זה מכניעין המדמה והקלפות שהם סטרא דמותא וזוכין לשכל דקדשה שהוא בחינת חיים, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה". כי עקר החיים הוא השכל שהוא חיים נצחיים. כי עקר השארתו של אדם לאחר מיתתו הוא רק השגת השכל הנקנה שזוכין על־ידי שבירת הדמיון, כמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם כל זה היטב.