# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1116/62/8/

ועל־כן היתה עקר המצוה של שקלים בעת שהיו מונין את ישראל, כי המנין של ישראל הוא בחינת נשיאת ראש, בחינת עלית מ דרגא לדרגא – הנאמר במאמר הנ"ל, כי כשעולין מדרגא לדרגא, אזי כל אחד ואחד מרים את חברו, כי פנימיות התחתון עולה לעליון, וכן פנימיות העליון עולה למעלה יותר, וכן למעלה למעלה, כמבאר שם היטב, עין שם. וכמו שאמר רבנו ז"ל אז בפרוש, שזה בחינת הרמה (בלשון אשכנז: 'הייבין'), מה שאחד מרים את חברו וכו'. וכשמונין את ישראל, אזי כוללין ומרימין ומנשאין ומקשרין אחד לחברו וחברו, כי זה עקר בחינת המנין - לקשרם ולחברם זה בזה - שיעלה כל אחד למדרגת חברו וחברו יעלה יותר וכן למעלה מעלה, כדי שיכללו זה בזה כדי שתשרה עליהם שכינה.

ועל־כן נקרא המנין נשיאת ראש, כמו שכתוב (שמות ל, יב): כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם - כי על־ידי המנין מנשאין ראשם מדרגא ודרגא וכו' כנ"ל. ועל־כן בכל עת שהיו צריכין ישראל לעלות מדרגא לדרגא - מנאום. כי כשיצאו ממצרים – מנאום, כשנפלו בעגל – מנאום, אחר־כך כשנבנה המשכן ובקש להשרות עליהם שכינה - מנאום, כמו שפרש רש"י (במדבר א, א). כי כל הנ"ל הם בחינת עליות מדרגא לדרגא, בחינת יציאת מצרים, שיצאו ממ"ט שערי טמאה למ"ט שערי קדשה. וכן אחר מעשה העגל שהיו צריכים לצאת ולעלות ולהטהר מטמאה זו לכנס בקדשה. וכן אחר־כך כשנבנה המשכן, והיו צריכין לעלות למדרגות גבוהות שתשרה עליהם שכינה, ועל־כן מנאום בכל פעם, שהוא בחינת נשיאת ראש כנ"ל. וכשעולין מדרגא לדרגא אז מתעורר ביותר המדמה כנ"ל, שהוא סטרא דמותא, חס ושלום כנ"ל. וכשעולין מדרגא לדרגא אז מתעורר ביותר המדמה כנ"ל, שהוא סטרא דמותא, חס ושלום כנ"ל. על־כן צריכין אז להתגבר ביותר להכניע סטרא דמותא, שהוא המדמה. וזה נעשה על־ידי השקלים שהם בחינת צדקה, שעל־ידי־זה נתגלין הגונין כנ"ל. וזה בחינת כי תשא וכו' ונתנו איש כפר נפשו לה' ולא יהיה בהם נגף וכו' כנ"ל. זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש - 'מחצית השקל' דיקא כנ"ל.