# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1116/63/3/

וזה בחינת 'אין לובשין במלבושיהם' - שאסור משום חקת העכו"ם, כי כל המלבושים נמשכין מסוד חלל הפנוי, שהוא בחינת לבושין, כמבאר בהתורה הנ"ל (אות ו), שהוא 'כההוא קמצא דלבושיה מינה וביה' (כאותו הארבה שלבושו מגופו עצמו), ומשם נמשכין כל המלבושים שבעולם. ועל־כן נצטוו ישראל לקדש את מלבושיהם על־ידי מצות ציצית שבו תלוי כל התורה והמצות, כמו שכתוב (במדבר טו, מ): "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" וכו'.

כי על־ידי קדשת המלבושים על־ידי מצות ציצית, על־ידי־זה נמשך עלינו האמונה הקדושה להכניע ולבטל האפיקורסות שנמשך מחלל הפנוי, על־ידי האמונה שאנו מאמינים שגם שם נעלם השם־יתברך והחלל הפנוי בעצמו נתהוה מחכמתו יתברך – 'כההוא קמצא דלבושיה מיניה וביה', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל־כן צריכין להתרחק ממלבושי עכו"ם שלא ללבש במלבושיהם משום חקת העכו"ם, כי מלבושים שלהם נמשכין מאפיקורסות של חלל הפנוי שמשם כל המלבושים כנ"ל, אבל מלבושים שלנו נמשכין מהאמונה הקדושה, שאנו מאמינים שגם בהחלל הפנוי נמצא השם־יתברך בהעלם נפלא, שהוא בחינת 'כההוא קמצא דלבושיה מיניה וביה', שאמונה הזאת הוא בחינת תקון המלבושים, בחינת ציצית, שהם אמונה, כידוע, וכנ"ל בהלכות פורים הלכה ד, על פי המאמר 'מי האיש החפץ חיים'.

הלכות חקות העכו"ם הלכה ד - בהלכות פורים הנ"ל, ובהלכות רבית הלכה ה (מב).