# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1156/62/3/

וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה, כִּי הַבְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה מֵאֵלֶיהָ הִיא נְבֵלָה וַאֲסוּרָה לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, כִּי אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַחַי שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת כַּנַּ"ל כִּי־אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין אוֹתוֹ קֹדֶם, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הָרַע, שֶׁהוּא רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמֵּתָה מֵאֵלֶיהָ וְיָצָא רוּחַ הַחַיִּים מִמֶּנָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, אֲזַי לֹא נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְאָז הוּא בְּחִינַת "תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ". וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחַי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשְּׁחִיטָה דַּיְקָא, שֶׁאֲנַחְנוּ דַּיְקָא צְרִיכִין לְהוֹצִיא רוּחַ הַחַיִּים מִן הַבְּהֵמָה וְכוּ', כְּדֵי שֶׁנְּבָרֵר אָז בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה אֶת בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁאָז דַּיְקָא הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל.

כִּי הַחַלִּיף שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹחֵט בְּיָּדוֹ הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דִּנְגִינָה, שֶׁעַל־יָדוֹ מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל, כִּי נְגִינָה מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק כַּיָּדוּעַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן כא, סב:). וְזֶה בְּחִינַת הַחַלִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק. וְעַל־כֵּן הָיָה יִצְחָק מֻכְרָח לִפְשֹׁט צַוָּארוֹ לִשְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כב, י): "וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ", כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמט, ו): "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". 'רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם' זֶה בְּחִינַת נְגִינָה הַנַּ"ל, כִּי הַגָּרוֹן מוֹצִיא קוֹל הַנְּגִינָה. וְזֶהוּ 'וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם', כִּי זֶהוּ בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, בְּחִינַת הַחַלִּיף שֶׁל הַשְּׁחִיטָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת יִצְחָק, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַנְּגִינָה וְהַשִּׂמְחָה, כִּי עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא יִצְחָק עַל שֵׁם שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כא, ו): "כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחֲק לִי", תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: 'יֶחֱדֵי לִי' (יִשְׂמַח לִי). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַחַלִּיף שֶׁל הַשְּׁחִיטָה, בְּחִינַת 'חֶרֶב פִּיפִיּוֹת', בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת (וַיִּקְרָא כו, כה): "חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית", עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין רוּחַ הַחַיִּים מִן הַבְּהֵמָה וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ג, כא): "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה" וְכוּ', וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּמָקוֹם אַחֵר גַּם־כֵּן (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סג), שֶׁבֵּרוּר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה הוּא עַל־יְדֵי נְגִינָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחַלִּיף שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם כָּל שֶׁהוּא, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַכְּלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר רוּחַ טוֹבָה מִן רוּחַ נְכֵאָה וְכוּ', כַּנַּ"ל.
