# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1156/62/7/

וזה בחינת מילה ופריעה, כי ערלה דחפיא על ברית (ערלה שחופה על הברית), זה בחינת עננין דמכסין על עינין (עננים שמכסים על העינים), שהוא בחינת שכחה, בחינת רע־עין. כי פגם הברית הוא פגם העינים, בחינת (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וצריכין להכניע בחינת רע־עין, בחינת פגם הברית, בחינת הערלה דחפיא על ברית לחתכה על־ידי חרב פיפיות. ואחר־כך כשחותכין את הערלה, שהוא בחינת רע־עין, עדין צריכין לברר המדמה כנ"ל. וזה בחינת פריעה, שקורעין את העור ומגלין את העטרה, שעל־ידי־זה מבררין בחינת המדמה. ואז נכנע השכחה ומתגבר הזכרון שהוא בחינת ברית, בחינת בן זכר (כמבאר במאמר הנ"ל) ועל־כן מילה היא מצוה שקבלו ישראל עליהם בשמחה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת קל.). כי עקר התקון הוא על־ידי שמחה, בחינת נגינה, שעל־ידי־זה מבררין המדמה וזוכין לזכרון כנ"ל. וזה בחינת פריעה - להכניע בחינת פרעה, שהוא הכח המדמה, כנ"ל.