# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1156/62/9/

וזה בחינת 'דרוסה' שהיא עקר הטריפות, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ד): שעקר שם טרפה הוא שנטרפה על־ידי חיות רעות. ועקר הדריסה היא ביד דיקא, כי עקר הדריסה של החיות שדורסים שיש להם ארס בידם, הוא מחמת תקף הכעס שיש להם. וכעס הוא מחמת כסילות, כמו שכתוב (קהלת ז, ט), "כעס בחיק כסילים ינוח", כמו שכתב רבנו ז"ל, כמה פעמים (סימנים כא וקה). נמצא, שאלו החיות רעות שכעסם גדול כל־כך עד שיש להם ארס בידם להמית, על־ידי־זה שם באלו החיות הוא תקף הכסילות, שהוא התגברות כח המדמה, כח הבהמיות שהוא בחינת כסילות (כמו שמבאר במאמר הנ"ל), כי כל מה שמתגבר בהחיה הכעס ביותר - שם התגברות הכסילות, דהינו כח הבהמיות ביותר. ועל־כן הם אוסרים את הבהמה על־ידי דריסתם ביד דיקא, כי את זה לעמת זה; כמו שבקדשה עקר ברור המדמה על־ידי יד דיקא, כי שם פקדונות כל הרוחות כנ"ל, כמו כן להפך, בחיות רעות ששם התגברות הבהמיות והכסילות ביותר הם מטילים הארס שלהם, שהוא בחינת רוח רעה, בחינת כעס על־ידי ידם דיקא, כי שם שורה הרוח רעה שלהם, שהוא בחינת כעס ושנאה, כמו שבקדשה עקר הרוח דקדשה בבחינת יד האדם כנ"ל. ועל־כן הבהמה חיה ועוף שנדרסו על־ידי היד של אלו החיות רעות הדורסים נאסרו לנו, כי על־ידי אלו החיות רעות מתגבר הרע שבמדמה ביותר, שזהו בחינת הארס, שהוא הרוח רעה, שבידם דיקא. ועל־כן מחמירין בדרוסה ביותר, כי עקר תקון החי על־ידי ברור המדמה. שזה נעשה דיקא כשהחי שלם מכל שמונה עשרה טרפות, שאז מבררין אותו על־ידי בחינת שמחה ונגינה, כנ"ל.