# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1437/61/1/

וּכְדֵי לְתַקֵּן תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה בְּכַשְׁרוּת גָּמוּר כָּרָאוּי, עַל־כֵּן נוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל יָדָהּ הִיא תִּקּוּן הָאֲכִילָה (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם). גַּם צְדָקָה הִיא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי י, ב): "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַצְּדָקָה, דְהַיְנוּ הַמַּתָּנוֹת לַכֹּהֵן, כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (כַּמּוּבָא לְעֵיל, הִלְכוֹת יוֹם־הַכִּפּוּרִים, הֲלָכָה א), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמַּתָּנוֹת שֶׁנּוֹתְנִין, נִתְתַּקֶּנֶת וְנִתְכַּשֶּׁרֶת הַבְּהֵמָה שֶׁתִּקּוּנָהּ תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית, כַּנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה, הֲלָכָה ב). וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין קלד:): שֶׁהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה זָכוּ הַכֹּהֲנִים עַל־יְדֵי פִּינְחָס שֶׁקִּנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמּוּבָא, שֶׁהַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד: "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר כה, ז), עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַמַּתָּנוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הַבְּהֵמָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֵין נוֹהֲגִין הַמַּתָּנוֹת כִּי־אִם בִּבְהֵמָה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן הַמַּתָּנוֹת כְּדֵי לְהַכְנִיעוֹ, כַּנַּ"ל.