# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1437/61/1/

וכדי לתקן תקון האכילה בשלמות שיהיה בכשרות גמור כראוי, על־כן נותנין מתנות כהנה, שזה בחינת צדקה, שעל ידה היא תקון האכילה (כמו שמבאר שם). גם צדקה היא שלמות הדעת ותקון הברית, בחינת (משלי י, ב): "צדקה תציל ממות" כנ"ל. ועל־כן נותנין הצדקה, דהינו המתנות לכהן, כי הכהן הוא בחינת תקון הברית (כמובא לעיל, הלכות יום־הכפורים, הלכה א), ועל־כן על־ידי המתנות שנותנין, נתתקנת ונתכשרת הבהמה שתקונה תלוי בתקון הברית, כנ"ל (בהלכות שחיטה, הלכה ב). וכן אמרו רבותינו ז"ל (חלין קלד:): שהזרוע והלחיים והקבה זכו הכהנים על־ידי פינחס שקנא קנאת ה' צבאות בשביל תקון הברית, כמובא, שהזרוע כנגד: "ויקח רמח בידו" וכו' (במדבר כה, ז), עין שם. נמצא, שהמתנות הם בחינת תקון הברית, שעל־ידי־זה נתתקנת הבהמה כנ"ל. ועל־כן אין נוהגין המתנות כי־אם בבהמה, כי בבהמות מתגבר ביותר רוח הבהמיות כנ"ל, על־כן צריכין לתן המתנות כדי להכניעו, כנ"ל.