# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1437/61/2/

גם הכהן הוא בחינת התלמיד־חכם והרב הכלול מכמה נפשות ישראל, כמו שכתוב (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו'. וכמו שדרשו רבותינו ז"ל מזה (מועד קטן יז.): "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות" וכו'. ועל־כן עקר תקון האכילה בכשרות על־ידי הצדקה שנותנין לכהן דיקא, כי העקר תלוי בצדקה שנותנין לצדיק הכלול מכמה נפשות (כמו שכתוב שם, אות ה, עין שם). ועל־כן ברית כהנה, דהינו המתנות שזכו בהם הכהנים נקרא, "ברית שלום", כמו שכתוב אצל פינחס כשזכה לכהנה: "הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם" וכו' (במדבר כה, יב־יג). כי הם מרבים שלום, כי הם בחינת הצדיקים הכלולים מכמה נפשות, שעל ידם נתרבה השלום (כמו שמבאר שם). ועל־כן אסור לתן מתנות כהנה לכהן עם הארץ, כי עקר חשיבות הכהנים הוא על־ידי קדשתם, כי הם בחזקת קדשה יותר משאר ישראל. ועל־כן עקר הצדקה ראוי לתן להם, להפריש להם מרב המאכלים, לתן מהם מתנות כהנה כדי לתקן תקון האכילה על־ידי־זה, כי עקר תקון האכילה תלוי על־ידי־זה שנותנין צדקה למי שמקדש בקדשה יתרה, שהוא כלול מנפשות יותר, שעל־ידי־זה נתרבה השלום, שעל־ידי־זה דיקא נתתקן האכילה, שזה בחינת תקון המזבח (כמו שמבאר שם). וזה שנאמר במתנות כהנה (שם יח, לא): "כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם". דהינו שמחמת שהכהנים עוסקין תמיד בעבודה, שהיא תקון המזבח, על־כן ראוי לתן להם הצדקה, דהינו המתנות. כי על־ידי־זה נתתקן ביותר תקון המזבח כנ"ל (וכמו שמבאר שם).