# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1437/62/5/

וזה בחינת מה שאמר יצחק לעשו (בראשית כז, ג): "שא נא כליך" וכו', ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סה, ג): 'בדק סכינך ושחט יפה' וכו'. כי יצחק כל חפצו היה להחזיר את עשו אל הקדשה, כי ראה כי ציד בפיו, שהיו בו כמה ניצוצות דקדשה, כמובא. ועל־כן היה רוצה לגירו. ועל־כן אמר לו, "שא נא כליך" - 'בדק סכינך ושחט יפה' וכו', כי על־ידי־זה דיקא נעשין גרים כנ"ל. "ורבקה שומעת בדבר יצחק" וכו', והיא ידעה האמת שהוא רשע גמור ואי אפשר לגירו בעצמו, על־כן צותה על יעקב, שיעקב דיקא יעשה זאת, "וילך ויבא שני גדיי עזים" ותקן אותם על־ידי השחיטה ועשה מהם קרבנות אחד הקריב לפסח וכו'.

ועל־כן הלביש עצמו בלבושי עשו, כמו שכתוב (בראשית כז, טו): "ותקח רבקה את בגדי עשו" וכו', כי יעקב היה מכרח להוציא כל הקדשות וכל ההשפעות וכל הברכות מעשו, שהיה עשו רוצה להמשיכם לעצמו, חס ושלום, על־ידי תקף הדין של בחינת יצחק שמשם שרשו. ועל־כן הכרח יעקב להשתמש עם בחינת ה'תפלה־בבחינת־דין', שזהו בחינת שהלביש עצמו בלבושי עשו שהם בחינת דינים. ועל־ידי־זה דיקא הכניעו, כמו שאמר יצחק (שם כז, כב): "הקול קול יעקב והידים ידי עשו", שיצחק הבין, שהעבדא הזאת היא מבחינת יעקב, שהוא באמת רחמים וחסד, רק שהלביש עצמו בלבוש שאינו שלו בבחינת גבורות ודינים, כדי להכניע על־ידי־זה את עשו שהוא הסטרא־אחרא, בבחינת "חיל בלע ויקיאנו". ועל־כן אז דיקא קבל יעקב את כל הברכות מיצחק, כי כל זה נמשך על־ידי התקון שעשה יעקב, על־ידי בחינת ה'תפלה־בבחינת־דין', שעל־ידי־זה הוציא כל הקדשות מעשו, מהסטרא־אחרא. ואז נמשכו כל ההשפעות וכל הברכות ליעקב, כמו שכתוב (בראשית כז, כח): "ויתן לך אלקים מטל השמים" וכו' ועל־כן אז דיקא נאמר: "ראה ריח בני כריח שדה" וכו', שנכנס עמו ריח גן־עדן, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סה, כב). שזה נמשך על־ידי בחינת ה'תפלה־בבחינת־דין' של הבעל־כח (כמבאר היטב במאמר הנ"ל), כי יעקב השתמש אז עם בחינה זו כנ"ל, ועל־ידי־זה זכה לבחינת ריח גן־עדן כנ"ל (עין שם במאמר הנ"ל היטב).