# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/61/8/

וזה בחינת 'ספק דאוריתא – לחמרא, ספק דרבנן - לקלא. וספק ספקא, אפלו בדאוריתא – לקלא', כי ספק ספקא דאוריתא, שוה לספק דרבנן, כי כל האסורין הם בבחינת רע הכולל כנ"ל, אבל ההתר הוא מבחינת תרגום, מבחינת נגה, שהוא גם־כן מערב טוב ורע - רק מחמת שהטוב מרבה על הרע, על־כן הם מתרין, והאסורין הם בהפך - שהם מבחינת הרע, ששם הרע עקר והטוב מעט שם מאד. וזה בחינת אסורין דאוריתא, דהינו שהם אסורין על־פי התורה שבכתב שהם אסורין חמורין מאד - כי הם בבחינת רע הכולל, קלפות הטמאות לגמרי שבבחינת עשיה, כי תורה שבכתב יורדת להתלבש עד עשיה, כמובא לעיל בהלכות סימני עוף טהור (הלכה א) - ומשם הם אסורי תורה, מבחינת רע הכולל שבעשיה, כנ"ל.

ועל־כן באו רבותינו ז"ל ועשו משמרת למשמרת - וגזרו ואסרו אפלו דברים המתרים מן התורה שהם בבחינת תרגום, בבחינת נגה כנ"ל - אך אף־על־פי־כן מחמת שהם סמוכים אל הרע הכולל, והם בבחינת הרע שבתרגום. על־כן גזרו עליהם ואסרום כדי שלא להכשל באסור תורה - לפל אל הרע הכולל, חס ושלום, כשלא יהיו נשמרין לבטל ולאסר בחינת הרע שבתרגום, כמובא לעיל - וזהו בחינת אסורי דרבנן.

וזהו בחינת שלמות לשון־הקדש על־ידי לשון תרגום - שעקר השלמות תלוי דיקא בלשון תרגום על־ידי שמכניעין הרע שיש שם, ומעלין הטוב שיש שם ללשון־הקדש, הינו שלשון־הקדש הבא מלמעלה אין לו שלמות, רק על־ידי בחינת התרגום כנ"ל, שעל־ידי־זה משלימין את הלשון־הקדש, כמו ששמעתי בפרוש ובבאור מפיו הקדוש של רבנו, נרו יאיר.

וזהו בחינת אסור דאוריתא ואסור דרבנן, שהם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל־פה, שזה בחינת שלמות לשון־הקדש על־ידי התרגום, שהוא בחינת תורה שבעל־פה, בחינת משנה, בחינת עץ הדעת כנ"ל, כי המשנה מבררת ומפרשת בין אסור למתר, בין רע לטוב שבעץ הדעת טוב ורע, כי התורה שבכתב הוא בחינת הדבור שיצא מלמעלה כהויתו, בחינת לשון־הקדש הבא מלמעלה כהויתו. ועל־כן האסורים האלו הבאים משם הם רע הכולל לגמרי, כי מאחר שהדבור בא מלמעלה בגזרת השם־יתברך שלא לאכל זה הדבר, בודאי הוא רק רע, כי אין כאן רק דבר והפוכו, דהינו הקדשה שהיא התורה, או ההפך מהתורה, דהינו האסור שהתורה הזהירה עליו, שהוא ההפך ממש, אבל ממילא כשיש כאן טוב ורע, דהינו הקדשה וההפך ממש ממילא נתהוה הבחינה השלישית, דהינו הבחירה שאפשר לבחר בטוב או ברע, שזה בחינת עץ הדעת טוב ורע, שמשם בחינת הבחירה כי הוא נוטה לכאן ולכאן לבחר בזה או בזה.

ועל־כן אין שלמות ללשון־הקדש הנ"ל, כי־אם על־ידי הכנעת הרע הנאחז בבחינת הבחירה, בבחינת התרגום, בחינת עץ הדעת כנ"ל, שזה הוא בחינת תורה שבעל־פה שהוסיפו וגזרו ואסרו כל הדברים הסמוכים אל רע הכולל שהרע יכול לאחז בהם כנ"ל, כדי לברר בחינת התרגום, בחינת עץ הדעת - להרחיק הרע ולהכניעו כדי שממילא יעלה הטוב אל הקדשה, שזהו בחינת שלמות לשון־הקדש שנשלם דיקא על־ידי התרגום כנ"ל, שהוא בחינת תורה שבעל־פה, כנ"ל.

וזהו בחינת מה שכתוב שם, שעקר השלמות הזאת, דהינו שלמות לשון־הקדש על־ידי התרגום, אי אפשר לקבל כי־אם מצדיק הדור כששומעין מפיו בעצמו, כי הצדיק הוא בחינת תורה שבעל־פה כמובא (סימן רז), שהוא המשלים את הלשון־הקדש שמקבל מלמעלה על־ידי בחינת התרגום שהצדיק מברר הטוב מן הרע כנ"ל, שזהו בחינת תורה שבעל־פה, שעל־ידי־זה נשלם הלשון־הקדש בשלמות, כנ"ל.

וזהו בחינת (תהלים קג, כ): עשי דברו לשמע בקול דברו - המזכר שם במאמר 'תפלה לחבקוק', שזהו בחינת שלמות לשון־הקדש, עין שם. הינו כי זה בחינת שלמות לשון־הקדש על ידי התרגום, שהוא בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל־פה כנ"ל, כי עשי דברו - הינו בחינת הדבור בעצמו של השם־יתברך שהצדיק עושה אותו, כמו שמבאר שם, שזהו בחינת תורה שבכתב כנ"ל. וזהו בחינת עשי דברו, כי תורה שבכתב הוא בבחינת עשיה כנ"ל. לשמע בקול דברו - הינו מה שהצדיק שומע ומקבל הדבור. והצדיק הוא הממצע בין השם־יתברך ובין העם, שזהו בחינת תורה שבעל־פה כנ"ל.

כי תורה שבעל־פה היא תלויה בשמיעה, שצריך לשמע דוקא מפה לאזן, כי דברים שבעל־פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב (גטין ס:), שעקר שלמות לשון־הקדש תלוי בזה כנ"ל. בחינת (חבקוק ג, ב): "ה' שמעתי שמעך יראתי", כי עקר שלמות לשון־הקדש תלוי בבחינת השמיעה, שהיא בחינת תורה שבעל־פה, שהיא מפה לאזן דיקא, כנ"ל.

וזהו בחינת (איוב יב, יא): "הלא אזן מלין תבחן", אזן דיקא, כי בחינת אזן הינו בחינת השמיעה, בחינת תורה שבעל־פה היא המבחנת ומבררת הדברים, כי היא מפרשת בין רע לטוב ומשלמת את הדבור של לשון־הקדש כנ"ל, וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ערובין כא:): "ואזן וחקר" (קהלת יב, ט), עד שלא בא שלמה היתה התורה דומה כקפה שאין לה אזנים וכו', כי על־ידי הגזרות שגזר שלמה והוסיף כמה אסורי דרבנן על אסורי תורה, שזה בחינת תורה שבעל־פה, על־ידי־זה עשה בחינת אזנים להתורה להשלים על־ידי־זה את התורה. אזנים דיקא, בחינת "אזן מלין תבחן", בחינת "ה' שמעתי שמעך יראתי" וכו', כנ"ל.
