# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/62/3/

והכלל, שבקדשה, כל העשרה מאמרות שהם כלל כל הבריאה, כלל כל הטוב וכל הקדשה וכל הידיעה מהשם־יתברך, הכל נמשך דיקא מהמאמר סתום שהוא בחינת 'איה', בחינת בראשית, בחינת כתר, בחינת מאמר סתום, שממנו מקבלין כל המאמרות שהם כלל הכל, שעל־ידי־זה עקר התגלות ידיעת אלקותו יתברך. ואז כשהעשרה מאמרות המתגלים יונקים מהמאמר העליון שהוא מאמר סתום וכו' כנ"ל, אז נכנע הסטרא־אחרא בתכלית ההכנעה, ואז אפלו כשנפל למקום שנפל, הירידה תכלית העליה על־ידי שמחפש ומבקש 'איה' - איה הכבוד דקדשה, כבוד של השם־יתברך, מאחר שיודע שעקר הוא כבוד השם־יתברך שמתגלה על־ידי העשרה מאמרות וכו', כנ"ל בהתורה הנ"ל, רק שהוא רחוק ממנו בעוונותיו על־ידי מעשיו הרעים, על־כן הוא מחפש: איה העצה והתחבולה לזכות לגדל כבוד השם־יתברך ולשוב להשם־יתברך, ועל־ידי־זה עקר עליתו, כנ"ל.

אבל הסטרא־אחרא יניקתם מההסתרה בעצמה, שמעצם הסתרת המאמר סתום הם רוצים לנק משם - להסתיר לגמרי כבוד אלקותו יתברך, עד שלא ירצו אפלו לחפש ולבקש אחר כבוד אלקותו יתברך. ועל־כן זאת הבחינה של 'ירידה תכלית העליה' שזוכין על־ידי הבקשה והחפוש איה וכו' כנ"ל - זאת הבחינה אי אפשר לזכות כי־אם בכח התקרבות לצדיקים וכשרים אמתיים המבטלים כבוד עצמם ועוסקים כל ימיהם בתורה ועבודת ה' - לגדל ולרומם כבוד ה' המתגלה על־ידי כלל הבריאה שהיא בחינת עשרה מאמרות המתגלים. והם יודעים שהמאמר סתום, שמשם משתלשל יניקת הסטרא־אחרא והתאוות והכפירות מגדל העלמת האור והסתרתו כנ"ל, משם דיקא הוא יניקת כל הקדשות וכל הידיעות מהשם־יתברך, שהם כלל כל המאמרות המתגלים כנ"ל, כי עקר שרשם הוא בחינת איה, שהוא המאמר סתום, שהוא שרש הכל. ועל־כן הם יכולים להאיר אפלו בהנופלים למקום שנפלו - שאפלו בעמק נפילתם יכולים לעלות בתכלית העליה על־ידי הבקשה והחפוש בעצמו, כנ"ל.

וזה בחינת בטול האסור בששים - שעל־ידי בחינת ששים שהוא בחינת כלליות כל הטוב שבכל העשרה מאמרות וכו' כנ"ל, על־ידי־זה העשרה מאמרות יונקים מהמאמר סתום, ואז כשזה קם זה נופל, כי אז לא די שאין להסטרא־אחרא יניקה משם, מאחר שהמאמרות המתגלים יונקים משם, אף גם הסטרא־אחרא נתבטלה לגמרי, שאפלו מי שנפל לשם מכבר - מאירין עליו הארה מהמאמר סתום דיקא, שמשם היה יניקת הסטרא־אחרא והקלפות שהתגברו עליו והפילו אותו למה שנפל, רחמנא לצלן, ועכשיו מאירין עליו משם דיקא, מבחינת המאמר סתום שיתעורר לבקש ולחפש על כל פנים וכו' כנ"ל. ואף־על־פי שהוא רחוק עדין מאד מאד, אף־על־פי־כן כל מה שרחוק יותר - מחפש ומבקש יותר ויותר, מחמת שיודע שיש כבוד השם־יתברך נמצא בודאי, רק שהוא רחוק ממנו מאד על־ידי מעשיו וכו', כנ"ל.

וכל זה בכח הצדיקים שיונקים בקדשה מהמאמר־סתום, ועולים לשם בקדשה בכח צדקתם הנפלא, שעל־ידי־זה יש לו כח לקבל הארה משם, לבקש ולחפש על כל פנים. ואז על־ידי הבקשה והחפוש זוכה לעלות בתכלית העליה וחוזר להשם־יתברך, כנ"ל.

והבן היטב דברים אלו למעשה, כי בשביל זה הארכתי קצת וכפלתי הדברים, ועקר הכונה לקימם כפשוטו - לבלי להסתכל על כבוד עצמו כלל, רק על כבוד השם־יתברך וכו', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ואפלו אם נפל למקום שנפל, והוא רחוק מאד מכבודו יתברך, אף־על־פי־כן אל יתיאש עצמו לעולם מלבקש ולחפש על כל פנים בכל עת להתגעגע ולכסף ולהתפלל להשם־יתברך, ולשאת עיניו למרום, איך זוכין לחזר להתקרב לכבודו יתברך ממקומות כאלו, ועל־ידי הבקשה והחפוש הוא עולה בתכלית העליה כנ"ל, אמן ואמן.