# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/63/2/

ועל־כן רצה משה רבנו, עליו השלום, לקרב את הערב רב, כמו שכתוב (שמות יב, לח): "וגם ערב רב עלה אתם", כי מחמת שראה שישראל הם אז ששים רבוא כלם קדשים ובתוכם ה' (במדבר טז, ג), וזוכין אז לתכלית היחוד, על־כן אמר שיוכל לקרב כל הערב רב, 'ערב' דיקא - בחינת תערבת אסור בהתר, כי האסור נתבטל בהתר על־ידי בחינת ששים, שהוא שלמות היחוד, דהינו ששים רבוא נשמות ישראל וכו', כנ"ל.

אבל אף־על־פי־כן לא הסכים עמו השם־יתברך, כי מחמת שהיה תערבת האסור רב מאד, כמו שכתוב: "וגם ערב רב עלה אתם". על־כן לא היה כח בהתר, דהינו ששים רבוא ישראל, לבטל את תערובות האסור שהיו הרבה מאד בחינת ערב רב. ואדרבא! הם הורידו אותם מקדשתם, כמו שכתוב (שמות לב, ז): "לך רד כי שחת עמך" וכו' (זהר בראשית כה.), ומחמת זה נתגלגלו כל הגליות, ובפרט הגלות האחרון הזה, שישראל הם בגלות ארך כזה ומשה רבנו עמהם, כי אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא (התפשטותו של משה רבנו היא בכל דור ודור), כמובא (תקוני־זהר, תקון סט, קיב.), והכל בשביל לתקן פגם הנ"ל של הערב רב, כמובא.

ועל־כן כל מה שישראל מתרבין, מתקרבת הגאלה ביותר, כמו שכתוב (ישעיה ס, כב): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה", כי כל מה שמתרבין ישראל ביותר - יש להם כח ביותר לבטל האסור על־ידי רבוי ההתר על האסור, כי כל מה שמתרבין ישראל - נתרבה ונתגדל היחודים של מעלה יותר ונתבטל האסור ביותר. עד שיתרבו ישראל כל־כך עד שיהיה להם כח לבטל כל תערבת הערב רב, אף־על־פי שהם רבים, אף־על־פי־כן ישראל יתרבו כל־כך עד שיהיה להם כח לבטלם, ואז יתבטלו הערב רב לגמרי ויתהפכו להתר, בבחינת (זכריה ט, ז): "ונשאר גם הוא לאלקינו", ואז יבוא משיח במהרה בימינו.