# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/65/1/

וזהו בחינת האסורים שאין מתבטלין אפלו בששים, דהינו כל הדברים החשובים: בריה וחתיכה הראויה להתכבד ודבר חשוב ודבר שבמנין וכו'. וכן האסורים החמורים, כגון עבודה־זרה וחמץ בפסח, שאסורן בכל שהוא ואין מתבטלין בששים. זה בחינת מה שכתוב שם בסוף התורה הנ"ל, שיש רשעים שאסור לקרבן וכו', כי אין אש המשפט מועיל להכניע הרע שלהם בבחינת (תהלים י, ה): "יחילו דרכו בכל עת, מרום משפטיך מנגדו" וכו', כי בטול האסור בששים - זה בחינת שנתעורר אש המשפט על־ידי בחינת ששים, שהוא בחינת עגולא ורבוע דלגו וכו' (העגול והרבוע שבתוכו), שעל־ידי האש הזה נתבטל הרע של הנפשות המתקרבים, שזהו בחינת בטול האסור וכו', כמו שכתוב שם, עין שם. אבל יש אסורים חמורים שהם בחינת נפשות הרשעים שאסור לקרבן, כי אין אש המשפט יכול להכניעם, אדרבא, הם יכולים, חס ושלום, להוריד את המקרבן, כמו שמבאר שם. ועל־כן אלו האסורים אין מתבטלין בששים ואוסרין בכל שהן, כי אי אפשר לבטל האסור והרע שלהן על־ידי בחינת אש הנ"ל, שהוא בחינת ששים וכנ"ל.