# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/65/3/

וזה בחינת אין מבטלין אסור לכתחלה כי־אם כשנפל מעצמו לתוך ההתר (יורה־דעה, סימן צט), הינו שגם הרשעים שמתר לקרבן שהם בחינת אסורים המתבטלים - אסור לבטלם לכתחלה, שאסור לילך בזרוע לקח אותם בעל כרחם ולהכניעם ולבטלם בתוך הקדשה, כי על זה נאמר (שיר השירים ב, ז): "השבעתי וכו', אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", כי בהכרח שיהיה איזה אתערותא דלתתא, וכמובן בשבחי האר"י ז"ל, בענין הספור איך שקרב את תלמידיו, עין שם. וזה בחינת אין מבטלין אסור לכתחלה - שאסור לקח את האסור שהוא בחינת הרחוק מהשם־יתברך, לקרבו ולבטלו בעל כרחו, רק אם יפל מעצמו לתוך ההתר אז מבטלין אותו, וכמו שכתוב אצל דוד (דברי הימים א יב, כא): "ובבואו לציקלג נפלו עליו ממנשה", דהינו הנפשות שנפלו אליו ונתקרבו אצלו וכנ"ל.