# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/65/4/

ועל־כן באמת ענין זה לקרב נפשות להשם־יתברך הוא דבר קשה וכבד מאד, אך אף־על־פי־כן בהכרח לעסק בזה, כי הוא חיוב על כל אחד מישראל לעסק בזה, כמו שכתוב בהתורה 'כי מרחמם ינהגם' וכו' (סימן ז' תנינא), שכל אדם מחיב לעסק בזה, כי זהו בחינת ישוב העולם שיהיה העולם מישב מבני־אדם, שהם בני דעה אמתית לדעת את ה' ולהוציאם מעוונות וכו', עין שם. אבל מי הוא זה שידע איך להתנהג בזה, ואת מי לקרב ואת מי שלא לקרב? על־כן אין כחנו אלא בפה. וזהו בחינת גדל האזהרה שהזהירנו אדמו"ר זכר צדיק לברכה לעשות מהתורות תפלות, כי כל התקונים והדרכים והעצות הנאמרים בכל תורה ותורה קשה לבוא אליהם כי־אם על־ידי תפלה ותחנונים, כי אף־על־פי שנאמר בכל תורה עצות גדולות ועמקות, אף־על־פי־כן גם העצה בעצמה קשה לקים. על־כן צריכין לעשות מהתורות תפלות - להתפלל להשם־יתברך לזכות לילך ולקים כל הדרכים והעצות שבכל תורה, ובפרט בענין זה של 'היכל הקדש' - דהינו לקרב נפשות להשם־יתברך, שכל מי שרוצה להתקרב להשם־יתברך באמת מחיב לעסק בזה כפי מדרגתו וכנ"ל, אבל הענין קשה מאד, כי צריכין לזה אש המשפט, להכניע הרע שבהנפשות וכו' - שלא יזיק לו הרע שלהם ומי יודע אם יש כח באש משפטו להכניע הרע שלהם?! וגם אולי הם מהרשעים שאסור לקרבן, כי אין המשפט מועיל להם. על־כן צריכין לעשות מהתורה תפלה, ולבקש על זה מאד מהשם־יתברך, שיתן לו כח לעורר אש המשפט הנ"ל, לבטל הרע שלהם. וגם שידע את מי לקרב ואת מי לרחק וכנ"ל.

וזה בחינת מה שאמר דוד (תהלים קט, ד): "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה", הינו שאני אוהב אותם באהבה, אמתית ונצחית, כי אני משתדל בכל כחי לקרבם להשם־יתברך באמת, והם לא די שאינם חפצים בברכה וטובה להתקרב לחייהם האמתיים, אף גם "תחת אהבתי ישטנוני" ועומדים עלי לבלעני חנם, חס ושלום, וכמו שכתוב מקדם (פסוק ב): "כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו וכו' וילחמוני חנם". ועל זה צועק דוד "תחת אהבתי ישטנוני" וכנ"ל, "ואני תפלה", כי אני איני יודע מה לעשות נגד זה, רק "ואני תפלה", אני תמיד אעמד על משמרתי להתפלל ולהתחנן להשם־יתברך שילמדני ויורני איך להתנהג באפן שאנצל מהם, ואזכה לקרב את מי שראוי לקרב, ולרחק את מי שראוי לרחק, וכמו שכתוב (תהלים עא, יד): "ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך".