# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1545/65/8/

ועל־כן ביום הכפורים שאז עקר התקון של בחינת היכל הקדש הנ"ל, כי אז נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, למקום הארון, ששם עקר פנימיות הקדשה של בחינת היכל הקדש הנ"ל, כי אז כל ישראל שבין בתשובה ומוחלין להם כל עוונותיהם, ונתקרבים כלם להשם־יתברך. ועל־כן כשצוה על עבודת יום הכפורים התחיל (ויקרא טז, א): "אחרי מות שני בני אהרן" וכו', כי עקר עבודת יום הכפורים שהוא בחינת תקון הנפשות, בחינת תקון ההיכל הקדש הנ"ל, הוא על־ידי מיתת הצדיקים הגדולים בחינת בני אהרן וכנ"ל, אבל אהרן הכהן וכל הכהנים שאחריו, שהם בחינת הצדיקי אמת אשר בחיים, העוסקים בזה בחייהם, הם מזהרים (שם פסוק ב): "ואל יבא בכל עת אל הקדש" וכו', כי אסור לדחק את השעה וכנ"ל. רק צריכים לבטל את עצמם בכל פעם ולסמך על השם־יתברך לבד, שזהו בחינת שבת וכנ"ל.