# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/

על־פי המאמר רציצא דמית בבעותיה וכו' בלקוטי חלק א, סימן כז, עין שם כל המאמר:

והכלל, שעל־ידי השלום יכולין להחזיר כל העולם כלו לעבודתו יתברך. ואי אפשר לבוא לבחינת שלום, אלא על־ידי הארת פנים, הדרת פנים, בחינת יעקב, וזה זוכין על־ידי שמירת הברית. והארת פנים - הוא בחינת דרושי ובאורי התורה בשלש עשרה מדות שנמשכין משלשה עשר תקוני דיקנא, שהם עקר הדרת פנים, כמו שכתוב (ויקרא יט, לב): "והדרת פני זקן", ועל־ידי־זה זוכין להזדככות קול רנתו וכו', ומבחינת קול זוכה לשלום וכו'. ודיקא במרה קבלו שבת שלום, כי דרך השלום להתלבש במרה, בבחינת (ישעיה לח, יז): "הנה לשלום מר לי מר", כמו שכל הרפואות הם בסמים מרים, כן השלום שהוא רפואה לכל הדברים צריך להתלבש במרירות וכו', וזהו "הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי" וכו':