# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/11/

וזה בחינת פורים. כי עקר הוא השלום, כי בודאי בכל דור נמצאים צדיקים אמתיים וכשרים אמתיים, כי אין דור יתום, וכל צדיק וצדיק בדורו - בודאי יש לו כח להחזיר כל העולם כלו למוטב, ועקר המניעה הוא רק מחמת גדל המחלקת שיש בכל דור ודור על הצדיק האמת שבדור, כמו שמצינו בכל הדורות מעולם, שתמיד היה מחלקת גדול על הצדיק האמת שבדור, ועקר המחלקת ביותר הוא על הצדיק האמת שעוסק לקרב בני אדם להשם־יתברך - עליו מתגבר המחלקת יותר ויותר, כמו שאמר רבנו ז"ל (סימן רכח) על פסוק (בראשית לז, א): "וישב יעקב" - בקש יעקב לישב בשלוה וכו' (עין שם.)

וכמו שמצינו בכל הדורות מלפניו, כי אברהם אבינו, עליו השלום, היה עוסק לגיר גרים והיה עליו מחלקת עצום כל ימיו, וכשבא לארץ־ישראל והיה שם רעב, אמרו שהרעב בשבילו, כמובא במדרש, שאמרו על אברהם, בשביל המין הזה שבא אלינו נעשה רעב (תולדות־יצחק, בראשית יג־יד), וכן יצחק היה לו גם־כן מחלקת מן הפלשתים, ובפרט יעקב אבינו שרדפו אותו לבן ועשו והיה עליו שנאות ומחלקת כל ימיו, וכן דוד המלך, עליו השלום, שרבו עליו המחלקת מאד מאד כל ימי חייו משאול המלך, עליו השלום, ודואג ואחיתפל ושבע בן בכרי, וכל האמות חלקו עליו והיה לו מלחמות רבות כל ימיו וכיוצא בזה בכל דור ודור, וכן על משה רבנו, עליו השלום, היה מחלקת גדול, כמו שכתוב (שמות לג, ח): "והביטו אחרי משה", ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין קי.): 'מלמד, שחשדוהו באשת איש, וכל אחד קנא לאשתו ממשה', וכן מחלקת קרח ודתן ואבירם וכו', וכן על ישעיה, ירמיה ושאר נביאים, ועל שאר צדיקים היה תמיד מחלקת גדול בכל דור ודור.

וזה עקר המניעה מה שאין הצדיק בדורו מחזיר כל העולם למוטב, כי־אם היה להם שלום עמו והיו יודעים ומאמינים שהוא צדיק אמתי ודורש טובתם ואהבתם והצלחתם הנצחית - בודאי היו מתקרבים אליו ושומעים דבריו האמתיים, והיה מדבר על לבם ומסביר להם האמת, והיה נותן להם עצות טובות איך להתקרב להשם־יתברך, ובודאי היו כל העולם כלו שבים אל האמת להשם־יתברך על ידו, אך מחמת המחלקת אינם שומעים דבריו כלל, ואפלו כששומעים ממנו איזה דבר הגון ונפלא - אינו נכנס בלבם כלל, והם חותרים לסתרו ולדחותו מלבם, נמצא, שעקר ההתרחקות מה שאין העולם מתקרבים להשם־יתברך הוא מחמת העדר השלום: