# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/14/

וזה בחינת המן, ימח שמו, כי ישראל היו אז בגלות בבל ונתגרשו מירושלים, ממקום השלום, והיו מכרחים לסבל מרירות הגלות כדי להמשיך השלום מחדש, שמתלבש במרירות ולשוב לירושלים, וכל הנסיונות שיש לאדם כשרוצה לכנס בדרכי ה' ולשוב אליו יתברך - כלם הם בחינת המרירות, שצריכין לסבל בשביל הרפואה, שהיא השלום. וישראל לא עמדו אז בנסיון, כי נכשלו בנשים נכריות ופגמו בברית שלום, ועל־כן סמוך לסוף הגלות שהיו צריכים לשוב לירושלים, שהוא בחינת שלום, אז התגבר עליהם המן־עמלק בקטרוג גדול שיבוא עליהם, חס ושלום, מרירות גדול כראוי להם, חס ושלום, עד שנתעורר הקטרוג, עד שנגזר עליהם (אסתר ג, יג): להשמיד, להרג ולאבד, חס ושלום, כי מחמת שלא קבלו מרירות הגלות כראוי כנ"ל, על־כן קטרג עליהם עד שנתפשט עליהם מרירות גדול שאי אפשר לסבלו עד שהיה ההכרח להשמיד, חס ושלום, ועל־כן באמת היתה עת צרה גדולה אשר כמוהו לא נהיתה:

אבל השם־יתברך חמל עלינו בכל דור ודור, ושלח לנו אז את מרדכי ואסתר, ומרדכי ידע את כל אשר נעשה וכו' ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה (אסתר ד, א), וגזרו תענית שלשה ימים וצעקו בקול מר להשם־יתברך ועל־ידי־זה המתיקו המרירות, ועל שם זה נקרא מרדכי (שמות ל, כג): מר דרור - בחינת המתקת המרירות, מר - לשון מרירות, דרור - לשון חרות, שהוא בחינת שלום, כמו שכתוב (ישעיה נה, יב): "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון", הינו מרדכי הוא "מר דרור" - שמוציא לחרות ושלום וממתיק כל מיני מרירות שבעולם, ועל־כן היה לו כח להמתיק על־ידי תפלתו וזעקתו המרה אפלו המרירות שהיה מגיע לישראל אז - עד שהמתיק הכל והמשיך שלום על ישראל, בחינת (אסתר ט, ל): דברי שלום ואמת, בחינת (שם י, ג): ודבר שלום לכל זרעו, עד שנתהפך ונקמו בשונאיהם, וכל שאר האמות כלם פנו לישראל בשלום גדול, כי נפל פחד מרדכי עליהם (שם ט, ג) - עד שחזרו לאמונת ישראל, כמו שכתוב: ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו' וכו', וזה בחינת רבוי השלום שנתרבה אז על־ידי שנמשכו כלם להשם־יתברך, כי על־ידי השלום יכולין להמשיך כל העולם לעבודתו יתברך, כנ"ל: