# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/19/

ועל־כן הכהנים מזהרין ביותר על אסור קרחה ושריטה, כמו שכתוב (ויקרא כא, ה): "לא יקרחו קרחה" וכו', כי אצלם נכפלה האזהרה, כי אסור קריחה ושריטה הוא פגם הארת פנים, פגם השלום כנ"ל, והכהנים צריכין ביותר לשלום כנ"ל, וכמו שכתוב (מלאכי ב, ה): "בריתי היתה אתו החיים והשלום", על־כן נכפלה אזהרה זו אצלם.

ועל־כן הכהנים מברכין את ישראל בשלום, וזהו (במדבר ו, כה־כו): "יאר ה' פניו אליך וכו', ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", כי על־ידי הארת פנים בחינת יאר ה' פניו וכו' - על־ידי־זה זוכין לשלום, בחינת "וישם לך שלום" כנ"ל, וכל הקרבנות שמקריבין הכהנים הם בחינת שלום, כי הם עושין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים (תנחומא יתרו יז). ועל־כן כל הקרבנות הם מבהמות ועופות, כי זה עקר השלום - לקשר ולקרב הרחוקים מאד להשם־יתברך, להגביה ולהעלות מבהמה לאדם, כי עקר השלום הוא בין הרחוקים ביותר כנ"ל. ועל־כן כל הקרבנות הם על־ידי הכהנים דיקא, כי הם בחינת שלום, כנ"ל: