# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/22/

וזה בחינת מה שמשנין עצמם בפורים ומלבישין את פניהם, ומדמין עצמן לאמה אחרת, לישמעאל או לעכו"ם אחר וכיוצא בזה, זה בחינת (יבמות סה:): 'משנין מפני דרכי השלום', כי כשצריכין להרבות שלום - צריכין לפעמים לשנות ולהתנהג ברמאות למען השלום, וצריכין לשנות פניו לכמה גונין, לכל אחד ואחד כפי רצונו בשביל השלום. וזה בחינת (תהלים יב, ט): "כרם זלת לבני אדם", ודרשו רבותינו ז"ל (ברכות ו:): 'כיון שנצרך אדם לבריות, משתנה פניו לכמה גונין', כי צריכין להתדמות לכל אחד ואחד כפי רצונו כדי לאחז בשלום עמו כדי למשכו ולקרבו להשם־יתברך.

וזהו "כרם זלת לבני אדם", כי לפי פשוטו 'זלת' פרושו בני אדם הזוללים ומבזים, דהינו כשרוצים להגביה ולהרים את הזוללים ומבזים מזילותא דגלותא. וכמו שפרש רש"י שם על פסוק: "כרם זלת", מעין זה. ואז כשצריכין להגביה אותם, שזהו בחינת "כרם זלת" וכו', אז פניו משתנה ככרום לכמה גונין, כי צריכין לשנות פניו לפני כל אחד כרצונו, שזהו בחינת 'משנין מפני השלום'.

ועל־כן בפורים, שאז הוא רבוי השלום ביותר ויותר, אפלו עם כל האמות, כי פורים מרמז על הגאלה אחרונה, שאז יהיה נמחה זכר עמלק לגמרי. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש משלי פרק ט): 'כל המועדים בטלים, חוץ מפורים', כי עקר הגאלה אחרונה שימחה זכר עמלק, שזהו בחינת פורים ואז יתרבה השלום וכו' כנ"ל, ועל־כן בפורים משנין פניהם לכמה גונין - זה בחינת משנין מפני השלום כנ"ל, כדי להמשיך כלם להשם־יתברך כנ"ל, בחינת "אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה'" וכו' - שכל זה נעשה על־ידי השלום, בחינת ודבר שלום לכל זרעו, כי על־ידי השלום יכולין להמשיך כל העולם כלו לעבודתו יתברך "לעבדו שכם אחד", כנ"ל, אמן ואמן:

הלכות קרחה, הלכה ד' בהלכות גלוח לקמן הלכה ד.

והלכה ה', בהלכות רבית, הלכה ה: