# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1942/63/9/

וזה בחינת שלש מאות הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, ועתניאל בן קנז החזירן בפלפולו (תמורה טז.), כי האבלות היא הסתלקות המחין כנ"ל, אבל אחר־כך חוזרין ונמשכין המחין שהם בחינת הארת פנים, הדרת פנים, שהם דרושי ובאורי התורה - על־ידי האבלות וההספד בעצמו, בבחינת "הנה לשלום מר לי" וכו' כנ"ל. ועל־כן אחר אבלו של משה - חזר עתניאל והחזירן בפלפולו, כי אחר־כך חזרו ונמשכו הארת המחין שנמשכו ממשה רבנו, עליו השלום, שהוא בחינת הדרת פנים ושלום וכו' כנ"ל - על־ידי האבלות בעצמו שהתאבלו עליו בבחינת "הנה לשלום מר" וכו', שהשלום הוא בחינת הדרת פנים, בחינת הלכות הנ"ל, שהם באורי וחדושי תורה שמתלבשין במרירות וכו', כנ"ל: