# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/2078/62/1/

ועל־כן מחמירין מאד בבשר שנתעלם מן העין, כי עקר תקון השחיטה הוא להכניע רע הכולל, רוח הבהמיות, על־ידי בחינת שלמות לשון־הקדש כנ"ל, שזה בחינת תקון העינים, כי עקר הנאוף שהוא רע הכולל הנ"ל הוא תלוי בעינים, כי הוא רע הכולל של שבעים אמות, כמו שאמר רבנו במאמר 'בקרב עלי מרעים' (בסימן לו). נמצא, כשמתקנין את הנפש שבתוך החי על־ידי השחיטה, הינו שמגרשין ומעבירין ממנה ומצילין אותה מפגם העין הרע, דהינו רע הכולל של שבעים אמות, כי זה עקר תקון השחיטה כנ"ל. כי נפילת הנפשות ופגימתם שנפגמו ונפלו לתוך החי בבחינת נפשות העשוקים, הכל היה על־ידי פגם הברית, שעל־ידי־זה עקר עשק הנפש ונפילתה, חס ושלום, כנ"ל. ועל־כן צריך לתקנה על־ידי שחיטה דוקא כנ"ל. ואחר השחיטה כשנתתקן בחינת הנפש כנ"ל, היא בבחינת 'עולימתא שפירתא דלית לה עינין' (עלמה יפה שאין לה עינים) (זהר משפטים צה.), דהינו שאין לה העין הרע פגם של נאוף, רע הכולל של שבעים אמות, כמבאר במאמר הנ"ל; שכשזוכין להנצל מרע הכולל הנ"ל, אזי הוא בבחינת 'עולימתא שפירתא' וכו' כנ"ל.

והנה אחר השחיטה נכשר הבשר לאכילה, כי על־ידי שהכניעו משם רע הכולל הנ"ל על־ידי בחינת שלמות לשון־הקדש, אזי מאירין מותרי הניצוצות והאותיות המלבשין בבשר עצמו, כי מקבלים הארה על־ידי שלמות לשון־הקדש - שנשלם על־ידי השחיטה והברכה, שעל־ידי־זה נכנע רע הכולל כנ"ל. ועל־ידי־זה מאירין ומתנוצצין האותיות המלבשין בבשר הנאכל, בבחינת (במדבר יד, יז): "ועתה יגדל נא כח אדני" וכו' (כמבאר שם במאמר תפלה לחבקוק). ואזי ראוי וכשר לאכל את הבשר, כי יהיה אכילתו והנאתו מהאותיות המלבשין שם, על־ידי שהביאו בהם התנוצצות והארה על־ידי השחיטה כנ"ל. וזה בחינת (תהלים קיא, ה): "טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו" - 'טרף נתן' וכו' זה בחינת אכילה בכשרות הנ"ל, הפך פגם האכילה שהיא בחינת טרפה, בחינת טרוף הדעת, שהיא הפך טרף הנ"ל כנ"ל. וזה נעשה על־ידי 'יזכר לעולם בריתו', היינו על־ידי בחינת תקון הברית, על־ידי שלמות לשון־הקדש כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לאכילה בכשרות בבחינת טרף נתן כנ"ל, כי אזי נתגלין ומאירין האותיות של כח מעשה בראשית, שזהו תקון האכילה כנ"ל. וזה "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם" וכו' (שם פסוק ו), כי נכנעין ונתנין לישראל נחלת הגויים, שמכניעין לשונות העמים שיהיו כבושים תחת יד ישראל, שעל־ידי־זה 'כח מעשיו הגיד לעמו' – שנתגלין ומאירין כח מעשה בראשית. ואזי אכילתו והנאתו מהם, שזהו בחינת תקון האכילה, בחינת "טרף נתן" וכו', כנ"ל.