# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/2078/62/10/

וזהו בחינת אסור 'איבר שיצא ממחצתו' (חלין סח.), כי תכף שיצא לחוץ - לאויר העולם־הזה, נאסר מיד, על־ידי ששולטת עליו עין הרע של שבעים אמות כנ"ל. ואין לו התר אלא בשחיטה, שהוא הכנעתן כנ"ל. ומאחר שזה האיבר אין לו שחיטה [כמובא בשלחן ערוך (סימן יד), עין שם]. על־כן נאסר לגמרי באסור איבר מן החי, כי אין שחיטה אלא מן הצואר כנ"ל (בהלכות אבר מן החי הלכה א). וזה שלמדו רבותינו ז"ל (חלין סח.): אסור זה של איבר שיצא ממחצתו, מפסוק: "ובשר בשדה טרפה" וכו', כי הוא בחינת "בשר בשדה טרפה" ממש, בבחינת "כי בשדה מצאה" כנ"ל, דהינו שיצא חוץ מן הגבול שהוא נסתר ונעלם בו מן העין כנ"ל, ואזי הוא בחינת טרפה ממש, כי נאחזים בו בחינת השבעים אמות כנ"ל. ואין תקנה אלא בשחיטה במקום ששיך תקון השחיטה, כנ"ל.