# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/2078/62/2/

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבָּשָׂר מְאֹד וְלִתֵּן עֵינָיו בּוֹ לְהַצִּילוֹ וּלְשָׁמְרוֹ - שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט עַיִן הָרָע שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת רַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל. שֶׁעַד עַתָּה הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת כְּבוּשִׁים אֶצְלָם, וְעַתָּה שֶׁזָּכוּ לְהַכְנִיעָם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר מֵהֶם מְאֹד - שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּהַבָּשָׂר הַנִּכְשָׁר הַנַּ"ל. כִּי דַּרְכָּם לְסַבֵּב תָּמִיד סָבִיב סְבִיב הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (שָׁם יב, ט): "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלֻּת" וְכוּ' - כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בְּזִילוּתָא דְּגָלוּתָא (בְּזִילוּת הַגָּלוּת), אֲזַי הֵם מְסַבְּבִין תָּמִיד לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן אָסוּר שֶׁיִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעַיִן הָרָע שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, בְּחִינַת רַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל.

כִּי בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת חַוָּה־אִשָּׁה הַנַּ"ל, צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה מְאֹד בִּבְחִינַת (שָׁם מה, יד): "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, יב): "מַעְיָן חָתוּם", כִּי כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַחוּץ מִן בָּתֵּיהֶם שֶׁהֵם נִשְׁמָרִין שָׁם - זֶהוּ נְפִילָתָם, וְהֵם נִתְפָּסִים שָׁם, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים כב, כז): "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רַשִׁ"י שָׁם כג): שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּבַּיִת לֹא הָיְתָה נִתְפֶּסֶת.

וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת כב, ל): "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה" - 'בַּשָּׂדֶה' דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר פְּגָמָהּ שֶׁנִּפְגְּמָה וְנִטְרֶפֶת הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי שֶׁיָּצְאָה מִבֵּיתָהּ אֶל הַשָּׁדֶה - שֶׁנָּפְלָה וְיָרְדָה מִבְּחִינַת בַּיִת לִבְחִינַת שָׂדֶה. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר (בְּסִימָן י): שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, עִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת בַּיִת, אֲבָל בִּבְחִינַת שָׂדֶה וָהַר יֵשׁ שָׁם אֲחִיזָה לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַבַּיִת הוּא דִּירַת בְּנֵי־אָדָם, וְשָׂדֶה הִיא מָקוֹם לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ בִּמְקוֹמָהּ וּבְמַעֲלָתָהּ בִּבְחִינַת אָדָם, אֲזַי דִּירָתָהּ וּמְקוֹמָהּ בַּבַּיִת כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁהִיא יוֹרֶדֶת לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, אֲזַי מְקוֹמָהּ בַּשָּׁדֶה בִּבְחִינַת שָׂדֶה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וּבִשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה שֶׁהִיא תִּקּוּנָהּ, אֲזַי מַכְנִיסִין אוֹתָהּ מִן הַשָּׁדֶה לְתוֹךְ הַבַּיִת. וְזֶה בְּחִינַת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, שֶׁקָּרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין ח.) אֶת מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה "בֵּית הַשְּׁחִיטָה" דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלָה מִבְּחִינַת שָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת כַּנַּ"ל.