# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/2078/62/4/

ועתה מבאר היטב ומחבר יפה הארבעה דברים שהחמירו בהם רבותינו ז"ל (עבודה־זרה לט.), שצריכין חותם בתוך חותם דוקא כשנשלחין על־ידי נכרי והסימן: חבי"ת - והם, ח' תיכת דג, ב' שר, י' ין, ת' כלת, כי כל אלו הם בבחינה אחת, כי כלם צריכים שמירה גדולה מבחינת שבעים אמות הנ"ל, כי דג ובשר הם דברים שיש בהם רוח חיים, ומלבשים בהם נפשות קדושות כנ"ל, צריך לשמרם מאד כשנשלחין על־ידי עכו"ם - להצילם מהשבעים אמות שלא יתאחזו בהם, כי הם מסבבים להתאחז בהנפשות המלבשין שם, כנ"ל.

וכן יין הוא דבר יקר וגבה מאד, בחינת שמירת הברית, כמובא בדברי רבנו כמה פעמים (סימנים כ, כט), כי יין עולה שבעים כמנין סוד, הפך רע הכולל של שבעים אמות. ועל־כן קובע ברכה לעצמו - שכל הברכות והשירות נאמרין עליו, והוא בחינת רוח חיים, בחינת (שבת סז.): 'חמרא וחיי' (יין וחיים), בחינת יין חי הנאמר בכוס של ברכה. ועל־כן צריך לשמר את היין מאד ממגע נכרי שלא יגעו בו השבעים אמות ויתאחזו בו חס ושלום, כנ"ל.

וכן ציצית שהם בחינת עינים בחינת (שיר השירים ב, ט): "מציץ מן החרכים", כמו שכתב רבנו (בסימן ז), שהם בחינת שמירת הברית הפך השבעים אמות. על־כן צריך לשמרם גם־כן כנ"ל בבחינת "וראיתם אותו" כנ"ל. ועקר השמירה צריך לשמר את התכלת שהוא בחינת כלה, בחינת שלמות לשון־הקדש הנ"ל. שעקר הכנעתם על־ידי־זה. על־כן צריך לשמרו מאד, כי 'וראיתם אותו' נאמר על תכלת, כי על־ידו עקר הכנעתם ועל־כן שם מסבבים להתאחז כנ"ל. ועל־כן כל אלו הארבעה דברים כשנשלחים ביד נכרי שהוא אחד מן השבעים אמות צריך שמירה גדולה, דהינו חותם בתוך חותם בבחינת "מעין חתום" הנ"ל.