# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/2078/62/8/

ועל־כן העופות הכשרן בסימן אחד, כי העופות הם ממצעים בין דגים ובהמות, כי הדגים נבראו מן המים והבהמות מן העפר. ועל־כן אלו טעונין שחיטה ואלו אין טעונין שחיטה כלל כנ"ל. ועופות שנבראו מן הרקק (חלין כז:) - ממים ועפר, הם ממצעים ביניהם ועל־כן נכשרין בסימן אחד. כי העופות הם בעלי כנפים והם בין גדר אדם, שהוא בחינת דעת, ובין גדר בהמה, שהוא בחינת בהמיות, בחינת שבעים אמות כנ"ל. כי מותר האדם מן הבהמה, הוא הדבור שהוא בחינת דעת, כי הדבור תלוי בדעת, כידוע, כמו שכתוב (משלי ב, ו): "מפיו דעת ותבונה". והבהמה אין לה דבור ודעה. והעוף הוא בחינת ממצע ביניהם, כי רוח שבכנפיהם, שעל־ידי־זה יש להם כח לעוף ולפרח הוא בחינת רוח הדבור, הינו שהעופות יש להם יתרון מן הבהמה, ששם רוח הדבור כבוש וסתום לגמרי. ובעופות כבר עלה בחינת רוח הדבור אל הכנפים ויש להם כח לעוף, כי הכנפים הם בחינת דבור, כמו שכתב רבנו (בסימן סג), בחינת (קהלת י, כ): "ובעל כנפים יגיד דבר". נמצא, שהם למעלה מגדר הבהמה וסמוכים יותר לגדר האדם, שמעלתם הוא בדבור כנ"ל. כי הבהמה הולכת על ארבע, על ידיה ורגליה, כי אין להבהמה ידים כלל, מחמת שאין לה בחינת הדבור כלל, כי הדבור הוא בחינת ידים ושם מקום הדבור בבחינת (שמות ט, לה): "כאשר דבר ה' ביד" הנאמר במשה ושאר נביאים, כמו שפרש רבנו, נרו יאיר (בסימן נו), כי חמשת מוצאות הפה הם בחינת חמש אצבעות שביד, כמובא (סימן לח). ובבהמה ירדו הידים והדבור לגמרי, עד שאין לה שום דעת ושום דבור והולכת על ארבע, אבל העוף אינו הולך כי־אם על שני רגליו. ומבחינת שתי הידים, ששם תלוי הדבור - נעשה מזה כנפים שהם למעלה על הגוף סמוכים וקרובים לבחינת ידים, והם בבחינת דבור, בחינת (קהלת י, כ): "ובעל כנפים יגיד דבר" כנ"ל, בבחינת (יחזקאל א, ח): "וידי אדם מתחת כנפיהם", כי בחינת 'ידי אדם' מלבש בהכנפים ששם בחינת הדבור שזהו הרוח שבכנפים. ועל־כן מחמת שסמוכים לגדר אדם שהוא בחינת דבור ודעה ורחוקים קצת מגדר בהמה כנ"ל, על־כן אין שם כל־כך אחיזה להרע של השבעים אמות, שהוא הפך מבחינת אדם כנ"ל כמה פעמים, כי הרע הכולל הנ"ל הוא בחינת בהמיות ממש שאין בו שום דבור ודעה. והעופות שהם בין אדם לבהמה כנ"ל. על־כן אין הרע הנ"ל נאחז בהם כל־כך, ועל־כן שחיטתן בסימן אחד בלבד שהוא חצי שחיטה של בהמה, כנ"ל.

ועל־כן העופות על־ידי עפיפתם ופריחתם הם מתרוממים מהארץ ונעלמים מן העין קצת, כי אין עין של האמות שולטת בהם כל־כך, כי הם רחוקים על־פי הרב מן עפר הארץ, ששם עקר אחיזת השבעים אמות כנ"ל. וכל זה על־ידי עפיפתם, על־ידי הכנפים הנ"ל שהוא בחינת דבור הסמוך לגדר אדם, לבחינת דעת כנ"ל, שעל־ידי־זה הם עופפים ומתרוממים מן עפר הארץ, ששם אחיזת השבעים אמות הנ"ל, כי הם פורחים באויר ונעלמים מן העין ואין העין שולטת בהם כל־כך כנ"ל, כי העופות הם בבחינת מלאך הממצע בין השבעים שרים ובין קדשת ישראל, בבחינת (בראשית ב, ט): "עץ הדעת טוב ורע", כי המלאכים נקראו 'בעלי כנפים', וכמו שכתב רבנו, נרו יאיר (בסימן יא) על מאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט, ד): "עוף אחד יש בכרכי הים" וכו', שהוא בחינת מלאך, בחינת מט"ט, שהוא בחינת משנה, בחינת "עץ הדעת טוב ורע", כשר ופסול וכו', בחינת תרגום שהוא ממצע בין לשונות של שבעים שרים הנ"ל, שהם שבעים אמות שהם בחינת בהמות, ובין לשון־הקדש שהוא בחינת קדשת ישראל, כי לשון־הקדש נמסר לישראל, ועל־כן הכשרם בחצי שחיטה של בהמה, דהינו סימן אחד, כנ"ל.