# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/505/61/

ובו יתבאר ענין פסח וספירת העמר

על־פי המאמר 'אית לן בירא בדברא' וכו', עין שם כל המאמר סימן ל"א.

והכלל, כי הכסופין וההשתוקקות דקדשה הם יקרים מאד מאד, כי על־ידי הכסופין שמשתוקק וכוסף לדבר שבקדשה, להתקרב להשם־יתברך באמת, על־ידי־זה נעשין נפשות. ועין עוד מענין כסופין (בדף מד:) מאמר המתחיל 'זווגן והצטרפותן של אותיות' וכו', עין שם. כי שם מדבר גם־כן מענין זה, אך לא די לאדם בהשתוקקות לבד, רק הוא צריך להוציא בשפתיו ההשתוקקות והכסופין ואזי יוצא הנפש מכח אל הפעל. ועל־ידי־זה נעשין נקדות לאותיות התורה ונצטירין לטוב, כי אותיות בלא נקדות הם כגלם, כגוף בלא נפש. ועל־ידי הכסופין נעשין נפשות, שהם בחינת נקדות. ועל־ידי־זה נצטרפין ונזדוגין ונצטירין אותיות התורה לעשות פעלתם כפי הכסופין וכו'. וזהו, "תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" וכו' (שיר השירים א, יא). וזה בחינת גלגולי הנפשות, כי עקר הדבור הוא שכלי הדבור מכין באויר, ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו, והסמוך בסמוך עד שמגיע לחברו וכו'. ואלו הכסופין וההשתוקקות דקדשה הם בחינת אהבה וחסד שזוכין על־ידי שמירת הברית (כמבאר שם). ועל־ידי שמירת הברית האמונה בשלמות, והאמונה היא שלמות כל הדברים, שלמות הצדקה שמנהגת כל גלגלי הרקיע וכו'. ועל־ידי־זה הוא תקון כל הדרכים, כי כל היסורים שיש לאדם בדרכים, הכל מחמת פגם הלוך גלגלי הרקיע שבא על־ידי פגם האמונה והצדקה, שכל זה תלוי בתקון הברית וכו'.

וזה בחינת (תענית ח:): 'שמש בשבת צדקה לעניים'. כי שבת היא בחינת אמונה וכו'. ומי שהוא בעל נפש, דהינו דרגיה דאברהם, שזכה לחסד הזה, לבחינת אהבה והשתוקקות וכסופין דקדשה ועל־ידי־זה עשה נפשות. ומי שהוא בבחינה זו, אזי כל אכילותיו וסעדותיו הוא בבחינת לחם הפנים, ואזי כל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם שהם תחתיהם, כלם טורחים בשביל פרנסתו בבחינת (תהלים קי, א): "שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך"; וכו', עין שם כל זה היטב היטב.