# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/505/61/10/

וזה בחינת מליחה והדחה, כי עקר תקון הנפש שהוא הדם הוא על־ידי כסופין דקדשה כנ"ל. וזה זוכין על־ידי תקון הברית דיקא, כמבאר שם היטב, שעל־ידי שמירת הברית אזי חסד מתגלה, שהוא אהבה והשתוקקות וכסופין דקדשה שעל־ידי־זה נעשין נפשות וכו'. ועל־ידי־זה נצטירין אותיות התורה לטוב וכו', עין שם. ושמירת הברית זהו בחינת מלח, בחינת (במדבר יח, יט): "ברית מלח עולם" כמובא. ובשביל זה בעצמו נקרא הצדיק, שהוא בחינת שמירת הברית בשם "ברית מלח", על־שם שזוכה על־ידי־זה לכסופין דקדשה, שעל־ידי־זה נעשין נפשות, כי כסופין דקדשה זה בחינת מלח שגורם צמאון בחינת צמאון הנפש, דהינו כסופין והשתוקקות דקדשה, שעל־ידי־זה נעשין נפשות. בחינת (תהלים סג, ב): "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים", בחינת "צמאה נפשי לאלקים" וכו' (שם מב, ג).

ועל־כן על־ידי המלח, שהוא בחינת "ברית מלח", בחינת שמירת הברית, בחינת צמאון הנפש, כסופין דקדשה, על־ידי־זה מתקנין ומטהרין את הבשר מדם הבהמיות שהוא נפש הבהמיות בחינת כסופין דסטרא־אחרא, כי על־ידי המלח שהוא בחינת שמירת הברית זוכין לכסופין דקדשה, בחינת צמאון הנפש לה', שעל־ידי־זה עושין נפשות דקדשה ומכניעין ומבטלין ומוציאין נפשות וכסופין דסטרא־אחרא שהוא בחינת דם הבהמיות, כי הצדיק בחינת ברית מלח הוא מפליט כל הדמים רעים שהם הנפשות והכסופין רעים, כי על־ידי ברית מלח זוכין לכסופין דקדשה צמאון הנפש לה', שעל־ידי־זה נעשין נפשות דקדשה, כנ"ל.

וזה בחינת ההדחה במים, כי הכסופין דקדשה הם בחינת חסד, שהוא בחינת אהבה והשתוקקות (כנ"ל במאמר הנ"ל), ואזי מכניעין ומתקנין הדמים שהם הנפשות, ונמתק הדם שהוא בחינת דין ונתהפך למים שהוא בחינת חסד, בבחינת גדולים צדיקים שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים (כמו שפרש רש"י, בראשית ח, א). כי כסופין דקדשה להשם־יתברך שזהו בחינת חסד, בחינת אהבה והשתוקקות, זהו בחינת מים, בבחינת (איכה ב, יט): "שפכי כמים לבך נכח פני ה'", שזהו בחינת השתוקקות וכסופין דקדשה, שהלב כוסף להשם־יתברך, עד ששופך את לבו כמים נוכח פני ה'. ואז נתהפך לב האבן ללב בשר שהוא רך כמים בחינת (תהלים קיד, ח): "ההפכי הצור אגם מים", הינו בחינת "צור לבבי" שנתהפך לב האבן למים, שנתרכך הלב בבחינת "לב בשר" עד ששופכין את לבם כמים לפני ה'.

וכל זה זוכין על־ידי כסופין דקדשה שהם בחינת (תהלים מב, ב): "כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלקים צמאה נפשי לאלקים" וכו'. בחינת (שם סג, ב): "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". כי 'אין מים אלא תורה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא יז.). ואי אפשר לזכות לתורה, דהינו לציר אותיות התורה לטוב, כי־אם על־ידי כסופין דקדשה, שעל־ידי־זה עושין נפשות שהם בחינת "נקדות הכסף", ועל־ידי־זה מצירין אותיות התורה לטוב כנ"ל. נמצא, שעל־ידי הכסופין דקדשה, על־ידי־זה זוכין לתורה בחינת מים, ועל־ידי התורה בעצמה, שהיא בחינת מים, על־ידי־זה מכבין צמאון הנפש שבא על־ידי ברית מלח.

כי הנפש צמאה מאד להשם־יתברך ואי אפשר לכבות צמאון הנפש כי־אם על־ידי המים, והמים נעשין על־ידי הצמאון בעצמו, כי על־ידי הצמאון של הנפש, על־ידי־זה בעצמו נעשין נפשות בחינת נקדות ועל־ידי־זה נצטירין ונזדוגין אותיות התורה לטוב, ואזי זוכה להתגלות התורה שהוא בחינת מים, בחינת (תהלים קיד, ח): "ההפכי הצור אגם מים", שיוצאין מימי התורה על־ידי השתוקקות הלב כנ"ל. ובאלו המים בעצמו שהם בחינת התגלות התורה שזוכין על־ידי צמאון הנפש, על־ידי כסופין דקדשה, באלו המים בעצמן מכבין צמאון הנפש, בבחינת (ישעיה נה, א): "הוי כל צמא לכו למים" [ועין מעין זה בדברי רבנו במקום אחר לענין יסורים, חס ושלום, במאמר ויאמר בעז אל רות, סימן סה, עין שם]. כי אי אפשר לכבות צמאון הנפש שצמא מאד להשם־יתברך כי־אם על־ידי התורה, שהוא בחינת מים. והתגלות התורה בחינת מים זוכין על־ידי הצמאון בעצמו, שהוא בחינת כסופין דקדשה וכו', כנ"ל.

וזה בחינת הדחת הבשר במים. כי המלח - זה בחינת ברית מלח בחינת צמאון הנפש, בחינת כסופין דקדשה, שזה מפליט הדמים רעים, דם הבהמיות, נפש הבהמיות, דהינו כסופין ותאוות הבהמיות כנ"ל, כי על־ידי בחינת ברית מלח זוכין לכסופין דקדשה וכו' כנ"ל. ואחר־כך מדיחין אותו במים, שהם בחינת מימי החסד, בחינת המים שנתגלין על־ידי צמאון הנפש, על־ידי כסופין דקדשה, שעקר טהרת הנפש ותקונה להטהר לגמרי מן הדמים רעים, מנפש הבהמיות, הוא על־ידי בחינת המים, בחינת התורה שזוכין על־ידי צמאון הנפש שזה עקר גמר הטהרה, כי התורה מטהרת את האדם, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ברכות טז.): "כנחלים נטיו" (במדבר כד, ו): 'מה נחלים מעלין את האדם מטמאה לטהרה, אף דברי תורה מעלין את האדם מטמאה לטהרה'.