# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/505/61/2/

וכן בכל אדם ובכל זמן, כל אחד ואחד קדם שזוכה לאיזה התגלות בתורה או לאיזה עבודה מעבודת השם־יתברך, כל אחד כפי מה שהוא, שזהו בחינת קבלת התורה, כי כל אחד מישראל אפלו הפחות שבפחותים, צריך לקבל את התורה בכל דור ודור, כמו שדרשו רבותינו ז"ל, על פסוק: "אשר אנכי מצוך היום" (דברים ו, ו), 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' (ספרי שם), וכמו שכתוב (שם כז, ט): "היום הזה נהיית לעם", ופרש רש"י: 'שיהא דומה בעיניך כאלו היום באת עמו בברית'. הינו שכל אחד מישראל כפי מה שמקבל על עצמו על מלכות שמים - שמקבל על עצמו מעתה לחדש כנשר ימיו שעברו בחשך ורוצה מעתה לכנס בתורה ועבודה באמת - זהו בחינת קבלת התורה אצלו.

ואי אפשר לזכות לזה כי־אם על־ידי החסד הנ"ל, בחינת פסח, הינו על־ידי ההשתוקקות והכסופין דקדשה שצריך להרגיל עצמו מאד שיהיה לו כסופין והשתוקקות דקדשה שיכס ף וישתוקק ויתגעגע מאד תמיד, מתי יזכה להתקרב להשם־יתברך באמת, לצאת ממדרגתו הפחותה והשפלה, ולכנס אל הקדשה באמת לשוב אליו יתברך. וצריכין להוציא בפה הכסופין וההשתוקקות והגעגועים דקדשה הנ"ל. ואז זוכים לציר אותיות התורה לטוב, ואז זוכין לבחינת קבלת התורה כפי ההשתוקקות והכסופין דקדשה שהיה לו, הינו שזוכה אחר־כך באמת שיתמלא רצונו שיזכה לקבל את התורה, דהינו לקים את כל דברי התורה באמת, שזה עקר בחינת קבלת התורה, כנ"ל.