# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/505/61/6/

וזה בחינת ספירת העמר, כי עקר הספירה הוא בחינת השתוקקות וכסופין דקדשה, שכל אחד נכסף ומשתוקק ומתגעגע לזכות לקבלת התורה בשבועות. וזהו בחינת ספירה, שהוא בחינת השתוקקות וגעגועים. כמו מי שסופר הימים, מחמת שמתגעגע וכוסף ומשתוקק מאד לאיזה דבר, מחמת זה סופר הימים: מתי יזכה לבוא לאותו הדבר? כי בפסח עקר הגאלה על־ידי ההשתוקקות והכסופין דקדשה כנ"ל, אבל אז היה הכל על־ידי אתערותא דלעלא לבד, כידוע, אבל אחר־כך צריכים שנתעורר אנחנו מעצמנו בבחינת אתערותא דלתתא. וזה בחינת ספירה - שאנחנו בעצמנו צריכים להתעורר, לכסף ולהשתוקק ולהתגעגע, להתקרב אליו יתברך, שזהו בחינת ספירה כנ"ל. ועל־כן בשעת ספירה הוא התעוררות גדול והשתוקקות נמרץ מאד להשם־יתברך, כי עקר הספירה הוא בחינת השתוקקות וכסופין דקדשה, כנ"ל.

וזה בחינת מה שסופרין לעמר, כי הנפת עמר שעורים - זה בחינת מה שמבררין ועושין נפשות מן האויר על־ידי הכסופין דקדשה, על־ידי שמוציאין בפה הכסופין דקדשה (כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם היטב בענין גלגולי הנפשות, עין שם, ובדף מה). כי שעורים זה בחינת "כשעירים עלי דשא" (דברים לב, ב), בחינת 'רוח סערה'. ומשם צריכין לברר הדבור שמשם יוצאין הנפשות בבחינת (תהלים קמח, ח): "רוח סערה עשה דברו". כי עקר הדבור נעשה מן האויר כנ"ל, שהחמשת מוצאות הפה מכים באויר וחותכין הדבור. והאויר הוא חיות האדם, כי אי אפשר לחיות בלא אויר, והוא בחינת רוח החיים, בחינת נפשות. ועל־ידי שמדברים דבורים קדושים, בחינת השתוקקות וכסופין דקדשה, על־ידי־זה עושין מהאויר שהיה בתחלה בבחינת רוח סערה, עושין ממנו נפשות דקדשה שהם בחינת דבורים קדושים, בחינת "רוח סערה עשה דברו". וזה בחינת עמר שעורים כנ"ל, כי שעורים הוא בחינת חמשת אותיות מנצפ"ך [כמובא בכונות (פרי־עץ־חיים חג המצות פרק ח')], שמשם שרש הנפשות, שמשם, מחמשת אותיות מנצפ"ך, נעשים חמשת מוצאות הפה, שמשם יוצאים הנפשות, כנ"ל.

וכל זה נעשה על־ידי הכסופין דקדשה כנ"ל. כי שעורים הוא מאכל בהמה, כי קדם שמתקרבין להשם־יתברך - קדם שזוכין לבחינת קבלת התורה, אזי הוא בבחינת בהמה, כי "זאת התורה אדם" (במדבר יט, יד), 'אתם קרויים אדם' וכו' (יבמות סא.). וכמו שאיתא בזהר (אמור צח.), שבשביל זה מביאין אז עמר שעורים. ואז קדם ההתקרבות, שאז הוא בבחינת בהמה, אז העקר הוא רק ההשתוקקות והכסופין דקדשה בבחינת (תהלים מב, ב): "כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים" וכו'. ועל־ידי־זה זוכין לציר ולצרף אותיות התורה לטוב, וזוכין לקבלת התורה. ואז עולין מבהמה לאדם, כי עקר גדר האדם הוא הדבור, ועל־ידי הדבורים שעושין מן הרוח סערה כנ"ל, דהינו שמבררין ומזככין הרוח סערה ועושין משם דבורים קדושים, על־ידי־זה מבררין ומעלין מבהמה לאדם וזוכין לקבלת התורה, כנ"ל.