# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/62/

על־פי המאמר "וביום הבכורים" – 'ואת הערבים צויתי לכלכלך' בלקוטי תנינא סימן ד', עין שם היטב:

כי צריכין לעשות כלי וצנור לקבל את החסד, וזה נעשה על־ידי היראה, והיראה נעשה על־ידי הרצון, ועקר הרצון נעשה על־ידי התקשרות לשרש הרצון והוא בחינת מצח הרצון, וכנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא הפך הרצון, ועקר יניקת מצח הנחש הוא מזקני הדור שאין בהם שלמות, שאין מוסיפין קדשה ודעת בימיהם כל זמן שמזקינים וכו', עין שם, ולזה מועיל צדקה וכו', עין שם, וזה בחינת (איוב יד, י): "קצר ימים שבע רגז", שמפגם הזקנים, שזה בחינת קצר ימים, מזה יונק מצח הנחש, שהוא בחינת רגז הפך הרצון, אבל על־ידי זקן דקדשה זוכין לרצון, בחינת (ישעיה יט, יד): "זקן ונשוא פנים", פנים הוא בחינת רצון, עין שם היטב כל זה: