# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/62/2/

ובזה מבאר ונגלה לעין המשכיל, אשר בשביל זה התגבר ביותר חכמת הפילוסופיה והאפיקורסים במדינת אשכנז ודומיהם, כי בעוונותינו הרבים, נלכדו במכמורות הבעל־דבר ונתפשטו בעוון הגדול הזה שמשחיתים פאת זקנם, ובאמת על־פי כתבים וספרי קדש גם ההשחתה בשאר דברים המתרים על־פי דין הוא גם־כן פגם גדול ונורא מאד מאד, רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן מהאי עונשא, כי כל שערות הזקן הם צנורות עליונים וגבוהים ונוראים מאד, ואין מי שיכול לשער ולתפס בדעתו עצם מעלת קדשת הזקן הקדוש, וכן להפך, אין לשער, חס ושלום, ענש המשחית ומרים יד ומקלקל קדשה גבוהה כזו (עין בזהר נשא קל:), אך, בעוונותינו הרבים, ברבות הימים פרצו הגדר רבים מהם והם עוברים על חמשה לאוין ביד רמה והם משחיתים זקנם בתער ממש, אוי לנפשם, כי גמלו להם רעה - ועל־ידי־זה מתגבר שם חכמת הטבע, כי מצח הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע, יונק מפגם נפילת הזקן כנ"ל, והבן: