# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/62/3/

וזה בחינת אסור הקפת פאת הראש, ועקר הפאות הם אצל הפדחת שהוא המצח. כי הפאות הם בחינת יראה, כי 'פאה' - בגמטריא 'אלהים' בחינת יראה, כמו שכתוב (קהלת יב, יג): "את האלקים ירא", ועקר היראה הוא על־ידי הרצון כנ"ל, ועל־כן מניחים הפאות אצל המצח, כי מבחינת המצח הרצון שהוא שרש הרצון, משם נעשה יראה, שהוא בחינת פאות כנ"ל, אך כדי שלא יתגבר, חס ושלום, מצח הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע, והוא מטיל פגם וכפירה אפלו בשרש הרצון, במצח הרצון כנ"ל - על־כן צריכין להניח פאת הזקן ושלא נשחיתהו, חס ושלום - כדי שלא יתגבר, חס ושלום, מצח הנחש כנ"ל, אבל על־ידי הזקן הקדוש, על־ידי־זה מתגבר הארת הרצון, כי נכנע מצח הנחש ומתגבר מצח הרצון, שרש הרצון, ואזי זוכין ליראה שהוא הפאות שאצל הפדחת כנ"ל. וזה בחינת אסור גלוח הפאות והזקן, שהם מענין אחד - כי זה תלוי בזה, כנ"ל.

ועל־כן כל היהדות תלוי בזה, כי זה עקר מגמת בני ישראל ועקר עבודתנו - שנזכה לבוא לבחינת (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם" וכו'. הינו, שלא נצטרך לעסק בשום עסק מעסקי עולם־הזה, רק בעבודת ה' כל היום, וזה אי אפשר כי־אם שיהיה נשפע עלינו חסדו, בחינת (שם פסוק ו): "ואתם כהני ה' תקראו", ואי אפשר לקבל החסד כי־אם על־ידי היראה, והיראה נעשה על־ידי הרצון, על־ידי בחינת מצח הרצון וכו', כמבאר כל זה במאמר הנ"ל, עין שם היטב, ועל־כן עקר היהדות תלוי בפאות וזקן, כי על ידי זה נתגלה בחינת הרצון, על־ידי בחינת הזקן כנ"ל, בחינת "זקן נשוא פנים" כנ"ל, ואזי זוכין ליראה שהיא בחינת פאות כנ"ל, וכשזוכין ליראה אזי ממילא שופע החסד, כי החסד שופע תמיד, רק שצריכין כלי וצנור לקבל על ידו את החסד, כמבאר שם, עין שם. נמצא, על־ידי זקן ופאות זוכין ליראה, ואזי זוכין לקבל שפע החסד, ואזי אין צריכין לעסק בשום עסק, כי מתקים העולם בחסדו, ואזי יכולין לעסק בעבודת ה' כל היום, וזה עקר תשוקתנו של ישראל להגיע לזה. ועל־כן עקר היהדות תלוי בזקן ופאות כנ"ל, עין במאמר "וביום הבכורים" הנ"ל, עין שם היטב כל המאמר: