# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/63/14/

וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חָמֵץ לְמַצָּה - שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא הֶחָלָל וְהַפֶּתַח שֶׁבֵּין חֵית לְהֵא כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אַחֲרָא הוּא רַק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, בִּבְחִינַת "כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת" (שְׁמוּאֵל־א כ, ג) הַנֶּאֱמַר בְּדָוִד (זֹהַר בְּרֵאשִׁית ח:), הַיְנוּ כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אַחֲרָא הִיא מֵהַכְּפִירוֹת וּפְגַם אֱמוּנָה, כִּי הַיֵּצֶר־הָרָע נִקְרָא 'אֵל־אַחֵר־כְּפִירוֹת', כַּמּוּבָא (בְּסִימָן י), וְכָל הַכְּפִירוֹת נִמְשָׁכִין מֵחֲמַת הַחָכְמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁכְּבָר הוּא חָכָם וְרָאוּי לוֹ לְהָבִין כָּל הַדְּבָרִים, וְשֶׁיְּתֹרְצוּ לוֹ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּמֵחֲמַת חָכְמָתוֹ הוּא נוֹפֵל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהַחָכְמוֹת מַפִּילִין מְאֹד אֶת הָאָדָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מז, י): "חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ", וְעַל־כֵּן הָעִקַּר הוּא רַק לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, וּמִי שֶׁהוּא חָזָק בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל - נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ יוֹתֵר כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע.

וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה שֶׁהִיא בְּהֵא שֶׁיֵּשׁ חָלָל בֵּין הַדָּלֵית וְהַיּוּ"ד, כִּי הַדָּלֵית הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁנִּקְרֵאת עָנִי, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, כִּי אֵין יוֹדֵעַ שׁוּם יְדִיעָה, רַק מִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד, וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ דַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיּוּד שֶׁבְּתוֹךְ הַדָּלֵ"ת, שֶׁעַל יָדָהּ נַעֲשֵׂית הֵ"א, כִּי הֵ"א – דָּלֵ"ת הֲוַת וְאִתְחַזְרַת וְנַעֲשֵׂית הֵ"א, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּן כא, מז.), וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן מט), כִּי הַיּוּ"ד שֶׁבְּתוֹךְ הַהֵא הִיא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּיָּדוּעַ (זֹהַר וַיִּקְרָא י:), הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה, אֲבָל צָרִיךְ לְהַנִּיחַ חָלָל וּפֶתַח בֵּין הַדָּלֵ"ת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּבֵין הַיּוּ"ד, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, לְהוֹרוֹת, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר זָכָה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה חָכְמָה וָדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיּוּ"ד שֶׁבְּתוֹךְ הַהֵ"א, אַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ כְּבַתְּחִלָּה, וַעֲדַיִן הוּא עָנִי וָדַל בְּעֵינָיו כְּבַתְּחִלָּה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, עַתָּה אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַדַּעַת שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִשִּׂיג יוֹתֵר אֵיךְ אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה מְאֹד.

אֲבָל אֵינוֹ סוֹתֵם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁהִשִּׂיג אֶת פֶּתַח הָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת חָמֵץ שֶׁהוּא בְּחֵי"ת, שֶׁהַפֶּתַח וְהֶחָלָל סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ, בְּחִינַת "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי" - דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁהִשִּׂיג, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁכְּבָר הוּא חָכָם בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁרוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל חָכְמָתוֹ לְבַד וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בֶּאֱמוּנָה כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֵי"ת - שֶׁכְּבָר נִסְתַּם פֶּתַח הַדָּלֶ"ת, דְּהַיְנוּ פֶּתַח הָאֱמוּנָה, כִּי סוֹבֵר שֶׁכְּבָר נִתְחַכֵּם לְגַמְרֵי וְאָז נִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְפִירוֹת, וְנִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ:

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא הוּא רַק בְּמַשֶּׁהוּ הַזֹּאת, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁתָּמִיד נִשְׁאָר עוֹמֵד עַל אֱמוּנָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת - זֶהוּ סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לַהַשָּׂגוֹת יְתֵרוֹת וְלֶאֱמוּנָה יְתֵרָה, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹבֵר שֶׁכְּבָר נִתְחַכֵּם עַל־יְדֵי שֶׁהִשִּׂיג אֵיזֶה חָכְמָה וָדַעַת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בָּאֱמוּנָה - זֶהוּ בְּחִינַת סִטְרָא־אַחֲרָא, בְּחִינַת חָמֵץ בְּחֵית שֶׁנִּסְתָּם פֶּתַח הָאֱמוּנָה, וְאָז נוֹפֵל מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה אֱוִיל וּכְסִיל גָּמוּר, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה - לָדַעַת שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, וּלְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכְּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" - שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן פג תִּנְיָנָא). וְזֶהוּ בְּחִינַת מַצָּה בְּהֵ"א, שֶׁהַדָּלֶ"ת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, רָחוֹק מִן הַיּוּ"ד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל - בְּחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי הַיּוּ"ד רְחוֹקָה מִן הַדָּלֶ"ת לְעוֹלָם, רַק הָאֱמוּנָה מְקַבֶּלֶת חִיּוּת מֵהַחָכְמָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹכָהּ מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (יִרְמְיָה לא, ב): "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁהִשִּׂיג - עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה יוֹתֵר, כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הוּא לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הֵ"א, בְּחִינַת מַצָּה בְּהֵא, כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַצָּה פְּרוּסָה, בְּחִינַת "לֶחֶם עֹנִי" - מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה (פְּסָחִים קטו:), הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁלֶּחֶם מַצָּה הוּא בְּחִינַת מֹחִין גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרֵאת "לֶחֶם עֹנִי", כִּי עִקַּר הַשָּׂגַת הַחָכְמָה לָדַעַת שֶׁעֲדַיִן הוּא עָנִי מִן הַדַּעַת. וְעַל־כֵּן לְעוֹלָם נִכֶּרֶת וְנִרְאֵית הַדָּלֶ"ת שֶׁל הַהֵ"א, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְשָׁךְ הַיּוּ"ד, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, לְתוֹכָהּ וְכַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה פְּרוּסָה - שֶׁפּוֹרְסִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם - בִּבְחִינַת הֵ"א שֶׁהִיא דָּלֶ"ת יוּ"ד (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, חַג הַמַּצּוֹת, פֶּרֶק ז), וְהַחֵלֶק הָאֶחָד טוֹמְנִין וּמַצְפִּינִין לַאֲפִיקוֹמָן וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי מְגַלִּין וְעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן תעג, סְעִיף ו), הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁמְּרַמְּזִין שֶׁעֲדַיִן הַדַּעַת רָחוֹק מִמֶּנּוּ, בְּחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה", וְעַל־כֵּן אֵין אָנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת עַכְשָׁיו כְּלָל - רַק הַחֵלֶק הַנִּקְרָא "לֶחֶם עֹנִי" שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, כִּי אָנוּ מִתְחַזְּקִין רַק בָּאֱמוּנָה וְעוֹנִין וְצוֹעֲקִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּמִשְׁתּוֹקְקִים אֵלָיו, אֲבָל הַחֵלֶק הַגָּדוֹל הַמְרַמֵּז לְדַעַת אָנוּ טוֹמְנִין עַד הַסּוֹף, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדַּעַת עַד לְבַסּוֹף, הַמְרַמֵּז עַל הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן, שֶׁאָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה, וְאָז נִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חֲבַקּוּק ב, יד): "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת ה'" וְכוּ', כִּי אֲפִיקוֹמָן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת אֲפִיקוּ – מָן, בְּחִינַת עֻגּוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן (קִדּוּשִׁין לח.), וּמָן הוּא הַדַּעַת, כַּיָּדוּעַ (סִימָן נו):