# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/63/18/

כי אף־על־פי שאין משיגין האור הגדול כלל, אף־על־פי־כן על־ידי־זה נתחזק האמונה, כי כל חד לפום מה דמשער בלביה, מבין ומשיג בברור השתוקקות אמונתו יתברך. וזה הדבר אי אפשר לבאר, כי הוא לכל חד לפום מה דמשער בלביה, אבל לעולם אחר כל המופתים וכל ההתגלות, הכל לא היה כי־אם בשביל שתתחזק האמונה הקדושה:

ועל־כן אחר שעשה משה רבנו כמה נסים לישראל במצרים ועל הים, ועשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים וכו' (אבות ה, ד), וראו מסות גדולות ומופתים נוראים כאלו, וגם גלה להם השגות עצומות ונוראות, כי בודאי כששאל משה להשם־יתברך (שמות ג, יג): "מה שמו מה אמר אלהם", והשם־יתברך גלה לו אז שמותיו הקדושים, בודאי היה מגלה להם בזה סודות גדולות ונוראות בהשגת סוד שמותיו הקדושים, שבהם כלולים כל סודות הקבלה - וגם 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא' (מכילתא בשלח), מכל שכן מה שראו בני ישראל, מכל שכן מה שראו הראשים והגדולים והזקנים - ואחר כל אלה נאמר (שמות יד, לא): "וירא ישראל את היד הגדלה וכו' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ראה והבן וחכם, שאחר כל ההשגות והידיעות והמופתים, עדין צריכים לאמונה, כי כל ההשגות והמופתים וכו' לא באו אלא בשביל אמונה, לכל חד לפום מה דמשער בלביה, שעל־ידי־זה נתחזק אמונתו ביותר כנ"ל, בחינת "וירא ישראל את היד הגדולה וכו' ויאמינו בה'" וכו', כי על־ידי הראיה וההשגה הגדולה שהשיגו אז וראו מופתים נוראים בגשמיות כאלה, בקריעת ים סוף וכו', על־ידי־זה נתחזק אמונתם מאד, כי לעולם צריכין להתחזק באמונה, להאמין בהשם־יתברך ובהצדיקי אמת בפשיטות בלי שום חכמות, כי עקר היא האמונה הפשוטה, כנ"ל: