# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/63/3/

ועקר החסד שעל ידו חותכין את המלכות מן הארבע מלכיות כנ"ל, נמשך על־ידי תוכחה, שעל־ידי תוכחה נתגלה חסד, והתוכחה היא כפי התורה והתפלה של כל אחד ואחד, כפי העזות של כל אחד ואחד וכו', כמבאר היטב שם במאמר הנ"ל. וכל זה כלול בדיקנא קדישא, כי השערות דדיקנא קשישין לאכפיא לדינין, כמבאר בזהר הקדוש (נשא קמ.) - זה בחינת העזות דקדשה הנ"ל, בחינת עז וקשה, שעל־ידי־זה עקר השגת התורה והתפלה שכלולין בדיקנא קדישא, כי כלליות התורה שמחדשין הוא שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שהם נמשכין מתליסר תקוני דיקנא, וכן התפלה כלולה בשלש עשרה מדות של רחמים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש־השנה יז:), שנתעטף הקדוש־ברוך־הוא ולמד למשה סדר תפלה, ואז גלה לו שלש עשרה מדות של רחמים וכו', כי עקר התפלה הוא רחמים ותחנונים - לעורר שלש עשרה מדות של רחמנותו יתברך, שהם כלולים בשלשה עשר תקוני דיקנא, כידוע (זהר נשא קלא.).

ועל־ידי־זה, על־ידי התורה והתפלה שהם כפי העזות של כל אחד, על־ידי־זה יודע הזקן ויושב בישיבה איך להוכיח את כל אחד ואחד, ופותח פיו בחכמה בחינת (משלי לא, כו): "פיה פתחה בחכמה" וכו', כי כל תקוני דיקנא הם סביב הפה הקדוש, והתגלות צנורות החכמה הקדושה של הזקן דקדשה, בחינת 'זקן ויושב בישיבה', נתגלה רק על־ידי הפה הקדוש, שדרך שם עקר התגלות כל החכמה הנמשכין דרך צינורות השערות של הפאות והדיקנא.

ועל־ידי התגלות החכמה הזאת של תוכחה, נמשך חסד, שעל־ידי־זה מעלין את המלכות מגלות של ארבע מלכיות ומעלין אותה לאור הפנים המאיר בשלש רגלים, שזה בחינת שהמלכות עולה עד הדיקנא קדישא, שהוא אור הפנים, כי השגת אלקותו יתברך, שהוא התגלות מלכותו יתברך, הוא על־ידי כמה צמצומים, וכל צמצום וצמצום היא בחינת מלכות מעולם ומדרגה עליונה, כי חכמה תתאה, בחינת מלכות שבעולם האצילות, הוא למעלה וגבה הרבה מחכמה עלאה שבעולם הבריאה. וכשצריכין להעלות את המלכות חכמה תתאה מן הגלות, צריכין לעורר ולהמשיך הארה משרש המלכות, דהינו מבחינת מלכות חכמה תתאה שבשרש העולמות העליונים, ובזה תבין ותשכיל קצת מעט רמזים במאמר הנ"ל, כי עלית המלכות, בחינת ארבע הנ"ל, הוא על־ידי תפלה שהיא שרש המלכות בחינת מלכות משיח, שהוא שרש המלכות, כמבאר במקום אחר. ועל־כן עקר תקון עלית המלכות הוא על־ידי הדיקנא קדישא, שהוא בחינת אור הפנים, כי גם הדיקנא קדישא נמשכת מבחינת צמצומים, מבחינת מלכות שבעולמות העליונים והגבוהים מאד מאד, כמבאר בעץ חיים (שער יג, פרק א), שאורות הדיקנא נמשכין משתי פאות, שהם בחינת 'אלקים' בגימטריא 'פאה', בחינת מלכות, כמבאר שם, והבן מאד: