# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/63/5/

וזה בחינת ארבע פרשיות שקורין קדם פסח, שהוא ראש לשלש רגלים, שאז התחלת התגלות אלקותו יתברך שנתגלה לישראל, על־ידי יציאת מצרים וקריעת ים סוף וכו', כי ארבע פרשיות הם כנגד בחינת המלכות, שהיא בחינת 'דלת', שצריכין לחתכה מגלות של הד' מלכיות, שכלם נקראים "גלות מצרים", כמו שאמר רבנו ז"ל (סימן ד) בשם המדרש (בראשית רבה טז, ד): שכל הגליות נקראים גלות מצרים על שם שהם מצרים לישראל:

וזה בחינת פרשת שקלים שקורין תחלה - זה בחינת צדקה, בחינת חסד הנ"ל, שעל ידו קוצרין וחותכין את המלכות הנ"ל מן הארבע מלכיות, בבחינת (הושע י, יב): "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד", כנ"ל במאמר הנ"ל.

פרשת זכור - זה בחינת הכנעת עמלק שהוא כלליות וראש כל הארבע מלכיות, כי כלול מכלם, כנ"ל.

פרשת פרה - היא לטהר את ישראל מטמאת מת, הינו כי כשמעלין את המלכות, בחינת כנסת ישראל - ממלכות הרשעה, מהמן־עמלק, אזי צריכין לטהרה מזהמת הנחש שהיא סטרא דמותא, שהיא בחינת מלכות המן־עמלק, כידוע. ועל־כן צריכין אפר פרה להטהר מזה. ופרה אדמה - זה בחינת התוכחה של המוכיח, שעל־ידי־זה מטהר את ישראל מעוונותיהן, וזה בחינת אדמה - בחינת דין, בחינת תוכחה הנ"ל. ועל־כן הפרה מטהר טמאים, מטמא טהורים – כל העוסקין בה - זה בחינת תוכחה של מוכיחי הדור האמתיים, שעל־ידי־זה הם מטהרין הטמאים מעונותיהם ומחזירין אותם בתשובה שלמה, וכל העוסקין בתוכחה - נטמאין על־ידי־זה, כי נתאחז בהם, חס ושלום, איזה פגם מעוונות של אלו שעוסקין עמהם לטהרם ולהשיבם מעוונותיהן, וזה בחינת פרה אדמה שהיא מטהר טמאים ומטמא טהורים, אבל אף־על־פי־כן שכרו של המוכיח מרבה מהפסדו, כי אחר־כך הוא מטהר עצמו בקל על־ידי טבילה והערב שמש לבד, אבל הוא טהר טמאים לגמרי, שהיו טמאים בטמאת מת ממש, בזהמת הנחש, ועל־ידי תוכחתו מחזירם בתשובה שלמה ומטהר אותם.

ועל־כן הפרה נקראת על שם משה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י במדבר יט, ב), וכל הפרות צריכין לקדש מאפרו - משל פרה שעשה משה, כי משה ראש לכל מוכיחי אמת, כי הוא היה עוסק בזה הרבה, ומסר נפשו על ישראל תמיד להוכיחם ולהחזירם למוטב, ואף־על־פי שהגיע לנפשו פגם גדול לפי ערכו, כמו שכתוב: "לך רד" וכו', אף־על־פי־כן לא הניח את מקומו ומסר נפשו בשבילם כל ימיו להוכיחם ולהחזירם למוטב, ועל־כן הכל צריכין לקבל מבחינת פרה של משה, דהינו מתוכחתו הטובה, כנ"ל.

וזה בחינת שפרה אדמה מצותה בסגן הכהנים, כי הכהן הגדול זה בחינת הרב שבדור, כמו שכתוב (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו', אם הרב דומה וכו' (מועד קטן יז.), ואי אפשר לקבל חכמתו הגדולה של הרב שבדור, שהוא בחינת כהן גדול, כי־אם על־ידי תלמידיו הקדושים.

וזה בחינת מתרגמן שהיו נוהגים בדורות הקדמונים, שהחכם היה דורש תמיד על־ידי מתרגמן, כי אי אפשר לקבל בעצמו חכמת החכם האמת והרב שבדור כי־אם על־ידי מתרגמן, שהוא בחינת תלמידיו, שהם מגלים ומבארים חכמתו ותוכחתו לרבים, כי בהרב האמת בעצמו אין להם שום תפיסה כלל כי־אם על־ידי תלמידיו, וכמו שאמר רבנו ז"ל (סימן קמ) על פסוק (איוב לז, ז): "ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו"". עין שם, וזה בחינת שתקוני הפרה אדמה שהיא בחינת התוכחה של החכם האמת לטהר את ישראל מעוונותיהן נעשה על־ידי סגן הכהנים דיקא בחינת מתרגמן, בחינת תלמידים של החכם האמת, שהוא בחינת כהן גדול, כנ"ל:

פרשת החדש - זה עקר בחינת עלית המלכות, שהוא בחינת ראש־חדש כנ"ל, שעל־ידי הראשי־חדשים הם תקון כל המועדות, שאז עלית המלכות וכו' כנ"ל: