# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/508/64/16/

וזה בחינת מקוה מים שמטהר הנדה מטמאתה. כי מימי המקוה הם שרש גדול האמונה, כי מקוה הוא בחינת בינה, עלמא דאתי, בחינת מימי הדעת שיתגלו לעתיד, בבחינת (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" - שמשם, מקדשת זה הדעת שיתגלה לעתיד, משם עקר גדול האמונה שממשיכין הצדיקים עלינו עתה, כי שרש האמונה נמשכת ממקום גבה ושכל עליון מאד, כמבאר לעיל (אות ד) - הינו מהשכל והדעת שיתגלה לעתיד, בבחינת "ומלאה הארץ דעה כמים" וכו', שזהו בחינת מימי המקוה. וזה בחינת מה שמבאר בהתורה הנ"ל (סימן ז), שהגשמים הם בחינת אמונה, כי מימי הגשמים שנמשכין מהתהומות וכו' - שרשם ממימי הדעת שיתגלו לעתיד, ועל־כן הם בבחינת אמונה, כי משם עקר גדול האמונה כנ"ל. וכן מרמז בהתורה 'תקעו־אמונה' בלקוטי תנינא, סימן ה, שגדול האמונה על־ידי בחינת מים, בחינת (משלי כ, ה): "מים עמקים עצה בלב איש", עין שם, ועל־כן באלו מי המקוה שהם שרש האמונה - שם נטהרת הנדה מטמאתה, מזהמת הנחש שהוא פגם האמונה, כי על־ידי מי המקוה חוזרת ונגדלת האמונה בשלמות, כנ"ל.

וזה בחינת ציצית שעל ידם עקר המשכת האמונה כנ"ל (אות יא), כי גם אור הציצית נמשך מבחינת מימי המקוה הקדושה, שהיא בבחינת בינה, עלמא דאתי, בבחינת (בראשית ב, י): "ונהר יצא מעדן להשקות את הגן" - שהוא בחינת קדשת המקוה, "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" - זה בחינת הארבע ציציות שעל ידם עקר המשכת האמונה, הינו כנ"ל, כי הזווג דקדשה - הוא בבחינת ציצית, בחינת (רות ג, ט): "ופרשת כנפיך על אמתך", כמו שמבאר בהתורה הנ"ל בסופה. ועל־כן צריכה טבילה במקוה תחלה - כי משם נמשך אור הציצית בבחינת "ונהר יוצא מעדן וכו' והיה לארבעה ראשים", שעל־ידי־זה עקר שלמות האמונה, כנ"ל: